תניא פרק לו' - דירה בתחתונים.
בפרק ל״ו של התניא מבאר לנו אדמו״ר הזקן בדרך פשוטה ונהירה מהי תכליתה של כל הבריאה. ״וְהִנֵּה מוּדַעַת זֹאת מַאֲמַר רַזַ"ל, שֶׁתַּכְלִית בְּרִיאַת עוֹלָם הַזֶּה הוּא שֶׁנִּתְאַוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת לוֹ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים״. חשוב שנבין שהקב״ה לא השתנה מלפני בריאת העולמות ולאחריה - ״אני הוי׳ לא שניתי״ (מלאכי ג׳ ו). לפני בריאת העולמות היה הוא לבדו יחיד ומיוחד וממלא את כל המקום ואותו דבר גם עכשיו לאחר שנבראו העולמות, כולל העולם הזה התחתון. השינוי בין קודם הבריאה לאחריה הוא אצל המקבלים את אור ה׳, אצל הנבראים. עצמות אור אינסוף של הקב״ה זה לא משהו שאנחנו מסוגלים להבין וגם לא לראות כפי שכתוב לנו בפרשת כי תשא שנקרא בשבת הזאת: ״ וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי״ (שמות לג כ). אפילו משה רבנו הנביא הכי גדול מתחילת ועד סוף כל הדורות לא יכול היה לראות לחלוטין את אור אינסוף. ואפילו המלאכים שחיים בעולמות עליונים, אפילו הם אין רואים... מסביר לנו בעל התניא את עניין השתלשלות העולמות, הנבראים במציאות רק ע״י לבושים המסתירים. ואפשר להבין זאת באמצעות דוגמא פשוטה. האותיות הללו שאנחנו עכשיו קוראים... שכתובות בדיו שחור על דף לבן (או יותר נכון בימינו מסך לבן) מדוע אנו מסוגלים לראות ולקרוא אותן? משום שצבען השחור מסתיר את הלבן. האותיות הן למעשה הסתרה של הלבן שמאחוריהן. אם לא היו מסתירות את הרקע הלבן לא היתה להן מציאות, לא היינו יכולים לקרוא אותן... כך כל הנבראים בעולם... העולמות עצמם וכל מה שבתוכם. כולם מסתירים את האור בדרגות שונות. ככל שיורדים מטה מטה בבריאת העולמות כך מתגברות ההסתרות עד העולם הזה הגשמי והחומרי שבו החושך כפול ומכופל, שהוא מלא קליפות, ויצר הרע, ובריות שבטוחות שהם בעצמן דבר מה... שבטוחות שהן חיות בזכות עצמן (או בזכות איזשהו מפץ קדום שהתרחש מעצמו ועל ידו נוצר העולם). אז למה הוא בכלל נברא? אם בינכה הבריות העטופות בחושך לא רואות? מסתובבות כאן כסומות... מתפלשות בתוך ערפל סמיך ובטוחות שהן הכל יודעות? כי כך עלה ברצונו של השם יתברך, כי הוא רוצה שנגלה את האור דווקא מכאן מהעולם הזה שהוא בו הכי מוסתר. יש לנו בחירה- האם להיכנע לרע... להחליט שהוא השולט בעולם ולוותר על תפקידנו כאן?... להגיד מתוך ייאוש ושבר שאין טעם ואין ברירה שהכל הוא בין כה כל כך רע... ולהיכנע... או- להשתמש בכוחות העצומים שקיימים בתוכנו ולגלות את הקב״ה, לגלות את האור דווקא במקומות הכי חשוכים, למצוא את אור אינסוף שבמעמקים. אדם יכול להחליט שנמאס לו מהעולם על כל קשייו ואנשיו ולהתכנס בתוך עצמו, לעזוב את עולם המעשי ולהיות רק בעולם הרוחני. שם הוא לא צריך להתמודד עם הבריות האחרות ויכול להגיע להשגות גבוהות. ניתן לעשות זאת לתקופות קצרות, לעלות לעולמות עליונים, להתחבר למימדים על תודעתיים, אך אם במילוי רצון ה׳ אנחנו רוצים, במילוי רצונה האמיתי של הנשמה שמחוברת ממילא לרצון בוראה... אז נחזור למטה... ונקיים את תכליתה של הבריאה.
ונוצרת כאן תהיה: בעצם אם ככל שיורדים בהשתלשלות העולמות האור יותר נסתר... אז בעצם לכאורה העולמות העליונים יותר חשובים... שהרי שם אור ה׳ יותר גלוי מאשר כאן בתחתונים... אם כך מדוע אומרים חז״ל והתניא שהתכלית היא בתחתונים? הביאור של אדמו״ר הזקן בעניין הזה מקסים מקסים. מסביר אדמו״ר הזקן שגם בעולמות העליונים האור מוסתר ולא גלוי לחלוטין (שהרי אחרת לא היו יכולים כלל להיברא - כל עולם הוא מלשון העלם- שהאור האלוקי בו בהעלם). ולעומת זאת דווקא כאן בעולם הכי מוסתר, אפשר לעשות מהפך גדול ולהפוך את החושך לאור... לא אור מוסתר כלל, אור אינסוף ממש. באמצעות העבודה שלנו שמכריעה את הסטרא אחרא, את הצד של החושך והטומאה, אנו מסוגלים לגרום לאור להיגלות ללא לבושים, אור גלוי ללא הסתרים. אור של קדושה, אור של ברכה, אור של אהבה. ומה שנותן לנו את הכוח והעוז לקבל את אותו האור המופשט היא התורה. כל לימוד ומעשה של קדושה שאנו מקיימים כאן בעולם מכין ומרחיב את הכלים שלנו להכיל את האור הזה העצום והבלתי נתפש ומובן. לכן, המעלה של העולמות האלו התחתונים היא לאין ערוך לעומת העולמות העליונים. כאן אנו מסוגלים לגלות את אור ה׳ הגלוי והמופשט לחלוטין. ההשוואה הזאת בין העולמות מזכירה את ההשוואה שבין צדיקים לבעלי תשובה. זאת שאלה שעולה אצל החכמים, מי יותר גבוה? הצדיק או בעל התשובה? הצדיק הוא זה שנולד ככה, נולד ללא יצר הרע, נולד ללא פגם, מושלם. הוא לא צריך להתאמץ הוא פשוט צינור נקי לאור השכינה. אין בו מלחמה. לעומתו בעל התשובה הוא זה שנכנס בעובי הקורה... שיש לו בשפע את יצר הרע והוא נדרש להכניעו מתוך מאמצים כבירים, אומץ לב וגבורה אדירים. הוא עושה עבודה רוחנית וגשמית קשה קשה כדי להתגבר ולהפוך את החשכה לאורה. כדי להגיע כל ימיו לצד הקדושה ולהימלט מכל ניסיון תעתוע שמנסה להוריד אותו ולהכניעו. לכן, אפשר להבין מדוע אמרו חז״ל שבמקום שבעלי תשובה עומדים לא עומדים צדיקים גמורים...
ולכן דווקא באמצעות המעשים שלנו כאן בעולם הזה נוכל להביא לגילוי האור כפי שהיה בזמן מתן תורה שראו אלוקות במוחש, ראו את אלוקים בראייה חושית אנושית.
וככל שנתעצם בעבודתנו כאן נגיע ליום שבו האור יחזור להתגלות עד עולם.
"לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וגו' כִּי ה' יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר (יומם) [עוֹלָם]״
״וְנוֹדָע שֶׁיְּמוֹת הַמָּשִׁיחַ, וּבִפְרָט כְּשֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים, הֵם תַּכְלִית וּשְׁלֵמוּת בְּרִיאַת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁלְּכָךְ נִבְרָא מִתְּחִלָּתוֹ.״
בקרוב בימינו אמן
תמר, אדר תשפ"א 2021
