לרפא את הלב
- תמר אשל
- לפני יום אחד (1)
- זמן קריאה 5 דקות
הימים של תחילת חודש סיון, רגע לפני חג מתן תורה הם זמן נפלא ללמוד את סימן ל״א באגרת הקודש של ספר התניא.
באגרת זו מביא אדמו״ר הזקן משל מתיקוני הזוהר הקודש על פיו השכינה בעודה בגלות היא כביכול ״חולה״. זאת בהקבלה לחולי הגוף שסיבתו קשורה להתפשטות והילוך החיות מהלב אל כל האיברים ובחזרה מהאיברים אליו. תפקיד הלב הוא להזרים את הדם שבו מלובשת חיות הנפש דרך סיבוב הדם אל כל האיברים והגידים ומהם לקבל בחזרה את הדם. הדם שיוצא מן החדר השמאלי לאיברים הוא דם מחומצן שמספק אנרגיה וחומרי הזנה לכל האיברים דרך העורקים במחזור הדם הגדול. העליה הימנית של הלב מקבלת אליה דרך מערכת הורידים את הדם שאינו מחומצן. היא מעבירה אותו לחדר הימני וממנו הוא עובר לריאות במחזור הדם הקטן. לאחר חימצון הדם באמצעות מערכת הנשימה הוא חוזר לעליה השמאלית וממנה לחדר השמאלי וחוזר חלילה. כך הדבר מבחינה גופנית. מבחינה רוחנית, אם סיבוב וזרימת רוח החיים הזו הם כהלכתם באופן תמידי כסדרו המסודר לו מחיי החיים הקדוש ברוך הוא אז האדם בריא בתכלית לפי בעל התניא.
אם הבנתי נכון כוונתו הפנימית, אז מעבר להילוך וזרימת הדם בגשמיות כפי שפורט לעיל, מתקיימת זרימה רוחנית מהלב הרוחני של האדם אל האיברים הרוחניים שהם רמ״ח מצוות עשה ואל הגידים הרוחניים שהם שס״ה מצוות לא תעשה. כאשר החיות הרוחנית מוזרמת לאיברי וגידי המצוות אז האדם בריא בתכלית. כמובן שהדבר משתקף גם בבריאות גשמית.
כאמור החדר השמאלי של הלב כולל את הדם המחומצן, שאותו הוא מזרים לאיברי הגוף. הצד השמאלי של הלב מבחינה רוחנית משוייך על פי ספר התניא לנפש הבהמית, זו שרוצה לקבל לעצמה, שבה כל התאוות, והייצרים מארבעת היסודות בבחינת ״הרע״ שבהם. הצד השמאלי של הלב הוא מקום משכנה. הצד הימני של הלב משוייך על פי ספר התניא לנפש האלוקית, והחיות אליו נמשכת מספירות המוחין, מקום משכנה של הנפש האלוקית.
לכן, כאשר אדם הוא בריא אז היא מצליח להפוך את כל הרצון לקבל שלו לקדושה, את כל התאוות והתשוקות שלו הוא מפנה לקדושה ולכן מהצד השמאלי של הלב שגדוש ומלא הוא נותן ומעניק הלאה לכל המושפעים ממנו, הוא לא משאיר לעצמו את כל הטוב שקיבל. הצד הימני של הלב תמיד מקבל דם ״עני״ ושפל, שהחמצן בו דל, כמו דוד המלך שאמר ״והייתי שפל בעיניי״ (והוא מייצג את ספירת המלכות שבה אנו נמצאים כעת בספירת העומר). כלומר, מבחינה רוחנית הבריאות ניכרת דווקא בצד השמאלי של הלב - האם האדם מעניק משלו או משאיר לעצמו. כמובן שמבחינה גשמית כאשר לב אינו מתכווץ ומעניק - לא יוכל לחיות אותו אדם, ואם הלב מתכווץ אך לא בצורה מיטבית יבוא לאדם חולי בגשמיות. ההענקה של החסד והצדקה מתבצעת בסופו של דבר באמצעות היד, לכן אנו מצווים בתורה: ״כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן.״ (דברים ט״ו ז׳). היד צריכה לשחרר ולתת ולא לשמור לעצמה. זאת כאשר הלב מתכווץ ומשחרר את הדם שבתוכו, כאשר האהבה בלב היא לא רק לעצמי אלא לזולתי.
כאשר כל האיברים מקושרים יחד דרך הדם שזורם ביניהם ומהם ומקבלים את החיות הראויה להם מהלב דרך אותו הסיבוב של הדם אז הבריאות נשמרת, אך אם יש איזשהו קלקול באיזשהו מקום שמונע ומעכב או ממעט את סיבוב והילוך (זרימת) הדם עם רוח החיים שמלובשת בו, אז הקשר בין האיברים נפסק או מתמעט, כי סיבוב הדם (מחזור הדם) מקשר את כל האיברים אל הלב, ואז נופל האדם חלילה לחולי ומשכב, ה׳ ישמרנו.
וכל זה הוא משל, כאשר הנמשלים לאיברים הן כל נשמות ישראל והלב היא השכינה. נשמות ישראל נקראות בספר הזוהר הקדוש ״איברי השכינה״. והשכינה היא הלב ככתוב ״ושכנתי בתוכם״ (בלב, בפנימיות). הכוונה ב״שכינה״ היא שאור הוי׳ ״שוכן"בעולמות בריאה, יצירה ועשייה להחיותם. מלכות מעולם האצילות נמשכת לעולמות התחתונים בסדר ההשתלשלות. מסביר אדמו״ר הזקן שהחיות האלוקית הנמשכת לעולמות מתלבשת קודם כל בנשמות ישראל ומהן היא עוברת לעולמות ולנבראים. זאת משום שנשמות ישראל, כפי שכבר למדנו בפרקים הראשונים של ליקוטי אמרים, עלו במחשבה עוד לפני בריאת העולמות שנבראו בדיבור. השורש של נשמות ישראל יותר פנימי.
היות שכל הנבראים אין להם ערוך אל הבורא, כלומר אין כלל יחס כלשהו ביניהם לבין הבורא, אין הם יכולים לקבל את החיות שלהם ישירות מאורו יתברך כדי להיברא מאיו ליש כל רגע. לכן, החיות שלהם מגיעה על ידי נשמות ישראל שכאמור שורשן פנימי יותר. אומרים רבותינו ז״ל שהקב״ה לפני שברא את העולמות התייעץ כביכול עם נשמות ישראל שעלו במחשבה קודם בריאת העולם.
וכל המשכת החיות האלוקית וההשפעה מהעולמות העליונים לעולמות התחתונים היא כאמור בספר יצירה: ״נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן״ כלומר, אין זה קו ישר אלא מעגל, ההתחלה מגיעה עד לסוף והסוף קשור להתחלה. בכתבי האר״י ז״ל זה נקרא ״אור ישר״ ו״אור חוזר״. השפעה ישירה כמו הזרמת הדם לאיברים דרך מערכת העורקים, וחזרה מהמושפעים למשפיע כמו זרימת הדם חזרה ללב דרך מערכת הורידים. מזכיר בעל התניא גם את מה שכתוב בספר יחזקאל: ״והחיות רצוא ושוב״- עלייה מעלה וירידה מטה- המשכת אלוקות מטה וחיבור מהנבראים כלפי השכינה, כדוגמת התפילה.
אשר על כן, כותב אדמו״ר הזקן, על פי הדברים והאמת האלה שלא ניתן לבאר אותם היטב באגרת הקצרה הזאת, נקראת השכינה בשם ״לב״ והנשמות בשם ״איברים״ - כדי להורות לנו כי כאשר כל הנשמות דבוקות ומקושרות יחד - אז הסיבוב והזרימה של החיות וההשפעה מהלב (מהשכינה) אל הנבראים (האיברים) סובב סובב (חיבור בשני הכיוונים ועל ידי שני המעגלים) ומחבר ומקשר את כל הנשמות יחד להוי׳ אחד ומדביק אותן בו יתברך.
כמו שכתוב: ״ אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל.״ (דברים כ״ט ט׳) כתוב ״כולכם״ דווקא, היינו כשאתם מאוחדים. מראשי שבטיכם ועד הדרגות התחתונות יותר, כולכם יחד ״מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ״ (שם י׳)
במצב כזה הזרימה היא שופעת והבריאות נשמרת, החיות נמשכת, והכל מלבלב, פורח ופורה.
ואילו כאשר אותה אחדות ואהבת ישראל נפגמת חלילה באה גלות לעולם, והשכינה כביכול ״חולה״.
ובזה יובן מאמר רז״ל כי חורבן בית שני ונפילת ישראל בגלות והסתלקות השכינה וירידתה לאדום בבחינת גלות כביכול הכל היה בעוון שנאת חינם ופרוד לבבות רחמנא לצלן. ולכן השכינה נקראת ״חולה״ בדרך משל. כשאנו מתפללים בתפילת שמונה עשרה ״סומך נופלים ורופא חולים״ כתוב בלשון רבים כנגד כל איברי השכינה, נשמות ישראל, ולכן אפשר לכוון בזמן תפילה זו על אחדות נשמות ישראל ככלי לברכת ה׳ וזירוז הגאולה האמיתית והשלמה.
כשעם ישראל הגיעו להר סיני לקראת קבלת התורה, כתוב: ״וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר״ (שמות י״ט ב) בלשון יחיד, הממחיש את אחדות ישראל.
הגאון החיד״א כתב ש״כל אחד מישראל נאחז באות אחת של תורה״, שהרי יש 60 ריבוא (60,000) אותיות בתורה ו60 ריבוא נשמות בישראל (שורשי נשמות שכוללות ניצוצות רבים). לכן כאשר כל נשמות ישראל הן באהבה ׳כאיש אחד בלב אחד׳ הן יכולות להיות כלי שלם לקבלת התורה.
כך היה במתן תורה על הר סיני, וכך צריך להיות גם השנה בחג מתן תורה.
ככל שנהיה שלמים באהבתנו לכל אחד ואחת מישראל, התורה תהיה שלמה ותבוא הגאולה במהרה, ולא נדע עוד חולי בישראל לא ברוחניות ולא בגשמיות - הבריאות תהיה שלמה וכל הנבראים כולם יהנו מהשפע והברכה. זאת זכות עצומה אבל גם אחריות גדולה - הכל תלוי באהבה והעין הטובה ללא יוצא/ת מן הכלל. כאיש אחד בלב אחד.
הדברים מוקדשים לרפואה השלמה של הרב אריק אריה חיים בן יפה פלורנס יחד עם כל חולי ישראל.
חג שמח וקבלת התורה בשמחה ובפנימיות,
תמר, סיון תשפ"ו
בתמונה: צמח האצבעונית - דיגיטליס, שמשמש ברפואת הצמחים וגם בהומאופטיה כאשר כל התמונה ההוליסטית מתאימה - לריפוי הלב.
תגובות