תניא פרק יב' שער היחוד והאמונה

סוד האותיות

הגענו ב״ה לפרק האחרון בשער היחוד והאמונה, פרק י״ב. פרק שמגלה לנו כפי יכולת השגתנו סודות נפלאים של הבריאה, הוא מגלה לנו את סוד האותיות. השפה העברית שונה משפות אחרות, זו שפת קודש, שפת התורה, השפה שבה העולם נברא. לעשרים ושתיים (כ״ב) האותיות שאנחנו משתמשים בהם לכתיבה וקריאה ישנן אותיות מקבילות, אותיות נעלמות, אותיות רוחניות, קדושות בקדושה עילאה, אותיות שהן המשכות מהקב״ה בעצמו ומידותיו שכלולות בו, אותיות שממשיכות ממנו ובוראות את כל הנבראים העליונים והתחתונים. אותיות שממשיכות את האור האינסופי של הקב״ה ונותנות לו צורות ודרך הצורות נבראים עולמות רוחניים ומשתלשלים ונבראים ברואים גשמיים עד לעולמות הכי תחתונים, עד לחומרים הדוממים. ישנן 22 אותיות קדושות, 22 סוגי המשכות. כיצד נבראים בסה״כ מ22 אותיות כל העולמות וכל הנבראים? הסוד הוא בצירופים. כל צירוף של אותיות יוצר נברא שונה במהותו אפילו מנברא שכולל את אותן אותיות רק בסדר אחר. מתוך הצירופים השונים ישנן עוד חילופים ותמורות בין האותיות. כמו למשל חילוף של אות א באות ה. סוגי החילופים והתמורות כתובים ב״ספר יצירה״ המיוחס לאברהם אבינו. אנו לא לומדות בתניא את סוגי הצירופים, החילופים והתמורות אלא רק לומדות שהם קיימים, שדרכם בורא הקב״ה את כל הנבראים. צירוף של כמה אותיות נקרא ״תיבה״. התיבה כוללת גם את המשכת החיוּת והכח המיוחד והפרטי של כל אות ואות שבתיבה וגם את הכח והחיות הכללית של התיבה כולה. הכח הכללי של התיבה עולה על החיות הפרטית של כל אות ואות. ישנו כח כללי של הצירוף עצמו והוא זה שמצרף את האותיות הפרטיות יחדיו. כלל שכולל את הפרטים שבתוכו ויש לו משמעות שמעבר לכל פרט בפני עצמו. הכלל הזה ממשיך כח וחיוּת לעולם הנברא באותה תיבה, בכללותה ובפרטיה. לדוגמא מביא אדמו״ר הזקן את התיבות שבמאמר: ״יהי רקיע״. במאמר הזה נבראו 7 רקיעים וצבא השמיים אשר בהם. אלו הם השחקים שבהם ריחיים עומדות וטוחנות מן לצדיקים (חגיגה יב ב). מבין 7 הרקיעים מזכיר אדמו״ר הזקן 2: רקיע שנקרא ״זבוּל״ שבו ירושלים, בית המקדש ומזבח, ורקיע שנקרא ״מכון״ שבו אוצרות שלג וברד וכו׳. הכח הכללי שכולל את כל שבעת הרקיעים הוא במאמר ״ויהי רקיע״ שהוא כולל בתוכו את את הכוחות הפרטיים שבכל רקיע ורקיע, ובכל אות ואות שבכל אחד מתבות הרקיעים. מסביר לנו בעל התניא שכל אות הקודמת בצרוף מסויים היא העיקר באותה בריאה והיא גוברת וכוללת את האותיות הבאות אחריה. האותיות האחרות טפלות אליה ונכללות באורה. למשל האות הראשונה בשם הפרטי שלך היא העיקר בבריאה שלך. כשמחליפים את סדר האותיות זוהי בריאה חדשה ואחרת מקודמתה. החילופים והתמורות מתיבה מסוימת יוצרים בריאות חדשות במעלה פחותה ביחס לאות המקורית שלפני החילוף או התמורה. אינני בקיאה בחילופי האותיות והתמורות ואולם אם למשל ניקח את המילה ״מטר״ ונשנה את צירוף האותיות ל ״טמר״ ואז נחליף את האות ט לאות ת נוצרת התיבה ״תמר״. אינני יודעת אם הדוגמא טובה וראויה ואולם היא ממחישה את השוני בבריאה והשתלשלות הנבראים באמצעות צירופים, חילופים ותמורות באותיות. הנבראים שנבראים לאחר שינוי הצירופים החילופים והתמורות הם כאמור פחותי מעלה, הם למטה בסדר ההשתלשלות מהתיבה המקורית שממנה נוצרו אותם חילופים ותמורות, כמו שאור הירח הוא השתלשלות של אור השמש, הוא מאיר בכוחה של השמש. כך התיבות החדשות והבריאות החדשות שלאחר החילופים והתמורות הן מכח אורן של התיבות שמעליהן. וכך ההשתלשלות מאור אינסוף הבלתי מצומצם ועד הצמצום הכי מוגבל. ממשיל זאת בעל התניא לענפים שנמשכים מהאור של האותיות ויורדים ומצטמצמים, הארה שנמשכת להארה נמוכה ממנה ועוד נמשכת מטה להארה דהארה דהארה עד למטה למטה ובריאת הדומם ממש כמו אבנים ועפר שהאור האלוקי שבהם כלל לא ניכר. מסביר אדמו״ר הזקן שהשמות ״אבן״ ו״עפר״ הם חילופים דחילופים ותמורות דתמורות. האור האלוקי ירד למקומות כמעט הנמוכים ביותר שיכולים להיות.

וכעת אתן דוגמא מיוחדת במינה שממש יצאה מהתנור הערב והריח האלוקי שבה מעורר חיבור ואמונה. קבוצת התניא שלומדת כבר 4 שנים וב״ה בזה הרגע מסיימת את החלק השני של שער היחוד והאמונה יש לה בעצמה כח וחיות נפלאים ואלוקיים שכוללים את הנפשות השייכות לאותה קבוצה, את הנשמות המיוחדות כל אחת בפני עצמה, כל אחת ואחת אות קדושה. הנס המדהים שגילינו אותו ממש הערב הוא שלפני 5 שנים בדיוק נערכה תפילה לנשים בט״ו באב בכותל המערבי. זו היתה יוזמה משותפת של מספר נשים משפיעות ממגזרים שונים ואזורים שונים בארץ ובעולם. הדבר הנהדר הוא שבאותה תפילה נכחנו לפחות 6 נשים מתוך קבוצת התניא כאשר באותו זמן לא כולן הכירו אחת את השניה. רק 10 חודשים לאחר אותה תפילה נולדה קבוצת התניא. המשמעות הפלאית בכל העניין היא שהכח של קבוצת התניא שכולל את כל הפרטים שבתוכה נברא כבר לפני שהגיע אלינו לתודעה! ישנו כח אלוקי עליון, קדוש ורוחני שמאחד את חברות הקבוצה יחדיו והוא נעלה יותר מאשר הכח של כל אחת בפני עצמה. הכח הכולל של הקבוצה! הקבוצה שנבראה בשם ״תניא בחברותא״ היא קבוצה חזקה, מגובשת ומשפיעה, קבוצה שמאירה. כשאנחנו נפגשות לנו ב״בית הועד״ שלנו ישנה תחושה אנרגטית חזקה שקשה למצוא לה מילה מתאימה. דווקא במפגש שבו למדנו את הפרק הנוכחי התחושה הזאת היתה ממש מוחשית, כמו בהמשלה לכור אטומי כזה שמכיל אנרגיה עצומה שנוצרת מהחיבור של בנות הקבוצה. בתוך החיבור הזה אנחנו מתמלאות בכח, חיוּת ואור אלוקי שלאחר סיום המפגש אנחנו מפזרות אותו כל אחת בדרכה ובהתאם לשליחותה. זהו כח וחיות עוצמתיים שאין ספק שהמקור שלהם נמצא בעולמות יותר עליונים, כלל שגדול מסך חלקיו ופועל ומפעיל אותם בדרך רצון הבורא עפ״י המטרה הנעלה של כל אחת ואחת בקבוצה. הרבי מליובאוויטש הנהיג כבר בשנת תשמ״ב מנהג של כתיבת ספר תורה לילדי ישראל. ספר תורה שכל אות בו נקנית ע״י ילד/ה מסוימ/ת . כידוע, ישנם 60 ריבוא אותיות בספר התורה ו60 ריבוא נשמות בישראל. ולכן כל נשמה היא אכן אות מיוחדת וקדושה. היות ואנו חיים כיום יותר מ600,000 יהודים ויהודיות במספר, המסקנה המתבקשת היא שכפי הנראה הכוונה היא ל600,000 שורשי נשמות. לעתים מרגישים חיבור נשמתי בלתי מוסבר בהגיון האנושי לנשמות אחרות שחיות ונושמות באותו דור ממש. ונראה שהתחושה הזאת היא ביטוי לחיבור במקום שורשי מאוד גבוה, אחדות עליונה. נשמה אחת שיורדת בסדר ההשתלשלות ונראית כאן כשתיים או יותר בריות שונות אך בעצם הן אחת. שורש נשמה אחת. הדברים הללו נשגבים מבינתנו והשגתנו אך מורגשים היטב בנשמתנו. אנחנו הרבה פעמים מנסים להכניס אותם לתוך ״מושגים נתפסים״, ״תבניות בעלות הגדרות הגיוניות״, אך האמת היא אלפי מונים עליונה מאותן הגדרות אנושיות נמוכות וייתכן שלא נוכל להבין אותה לעומקה כל עוד אנו חיים בתוך עולם גשמי בגוף גשמי שמכיל את הנשמה, או מקצתה. בינתיים, זימן לנו הקב״ה את הנס הנפלא שבו גילינו את הכח של הנברא שנברא לפני שידעו הפרטים על צירופן המדהים. פלא פלאים.

בתמונה, שתי נשמות שבזמן הצילום (2018) לא הכירו כלל זו את זו וכיום הן מחוברות כנשמות תאומות. רק מי שמכירים את שתיהן יוכלו (אולי) לזהות.

תודה לה׳ הטוב והמיטיב על סיום חלק שני של ספר התניא

תמר, מנחם אב תשפ"ג