תניא - הקדמה - לטרוף או לא לטרוף? זאת השאלה...

מפגש שני של חברותא נשית על התניא❤️ חייבת לומר, שמעולם לא חושבת שכל כך התייחסתי ל״כמות״ של משהו כמו שמתייחסת עכשיו. בדרך כלל לא מעניינים אותי כמויות של דברים, זה נתפס בעיניי כעניינים גשמיים ושוליים. ועכשיו כל כך חשוב לי שתגענה מניין של נשים, כי יודעת שכשעשר נשמות מישראל נפגשות שכינה שורה ביניהן... והערב הגיעו בדיוק עשר בנות😇 אז כל אחת שהגיעה יקרה מפז, כמה היתה חשובה הנוכחות של כל אחת ואחת... כשיש עשר מרגישים את הנוכחות האלוקית, משהו נפתח...

התקדמנו היום מאוד בצעדי ענק אל השער של ספר התניא😊 ראינו את הענווה של אדמו״ר הזקן שקורא לספר ״ליקוטי מאמרים״... בעצם לא הביא כביכול שום דבר מעצמו, זה הכל ליקוט מדברי חכמים קודמים. ומה שיפה שזאת ענווה אמיתית ולא מעושה... כבר בדף השער אדמו״ר הזקן בעצמו מהווה דוגמא לצניעות וענוה. אדמו״ר הזקן כותב שזהו ״ספר של בינונים״, אז נגענו קצת בנקודה, של מה זה בעצם להיות בינוני, להיות כביכול ״באמצע״, בין לבין... לא פה ולא שם, בין הקצוות, בין קיצוניות אחת של רשע לקיצוניות שניה של צדיק... מי אני או אתה? שאלת השאלות... שבכלל עוד לא התחלנו להתמודד איתה. הסתפקנו בינתיים במחשבה על הקונפליקטים שכל הזמן קיימים לנו בחיים, מאלו שבדברים הכי קטנים ועד להכי גדולים ומשמעותיים... מהקונפליקט הקטן של לאכול או לא לאכול את העוגה ועד הקונפליקט הפנימי של התפיסה שלי את עצמי, את קיומי ואת בוראי. הבנו שאנחנו לא באנו ללמוד תניא כמשהו ״עיוני״, כמו להוסיף ידע בתחום מסויים ולשים ✅ הנה גם את התניא אנחנו לומדות ויודעות, ממש ״גאוֹנוֹת״😉 אלא שאנחנו לומדות כדי באמת לשנות ולהשתנות... להפוך לגרסה קצת טובה יותר של עצמנו, לצאת מאזור הנוחות הטבעי שהוא הרגלנו ואנו חושבות שהוא יהיה חלק מאיתנו עד הסוף, ולגלות שיש עוד הרבה לאן לשאוף... בהמשך כותב בעל התניא, שהספר מיוסד על הפסוק ש״קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשות״... כמה כוח יש לדיבורים שלנו, לפה שלנו, הדיבורים הפנימיים והחיצוניים... הם משני מציאות ותודעה, לא סתם ״הפה״ מגיע בפסוק בהתחלה... ודיברנו על אהבה ויראה אך קצרה לי כאן היריעה... אין קיצורי דרך בתניא, אדמו״ר הזקן כותב שזוהי דרך ארוכה וקצרה... אי אפשר ללמוד על רגל אחת, צריך צעד אחר צעד, בהשקעה ויגיעה... רק אז מעריכים, ורק אז מגיעים פתאום בשיא הבזק אל התוצאה... השוונו את זה לפיתרון בעיה בחשבון. אפשר ללכת לגאון שיתן לנו ברגע את הפיתרון, או אפשר לקבל ממנו רק הדרכה ובעצמנו לאט לאט להבין ולפתור את הבעיה. רק כך נלמד באמת ונטמיע... הלימוד האמיתי הוא רק כשהדברים עוברים על בשרי... כשנכנסים לתוך התודעה והחוויה שלי... אז הם נטמעים בתוכי... ״ וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ״ אמר איוב וצדק. סיימנו בכך שכאמור בדברי חז״ל כשנשמה יורדת לעולם ידוע אם תהיה חכמה או טיפשה, עשירה או ענייה, גבוהה או נמוכה וכו׳ אך לא נקבע מלמעלה אם תהיה רשעית או צדיקה. זה לנו נתון בחופש הבחירה. הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים... לגבי הלביאה שבתמונה אפתור לכם את הדילמה... היא לקחה את החיה המסכנה כמזון לגוריה... אין לה ברירה... היא חייבת לטרוף, היא לביאה. לנו בני האדם, בכל רגע ורגע בחיינו ישנה זכות בחירה, לבחור בין הטוב והרע. מה הטוב ומה הרע? זה כבר אולי בפעם הבאה....

תמר, תמוז תשע"ט 2019