תניא - הפלגה אל המים השקטים
הערב השיעור היה במתכונת קצת שונה, חוויתית ושיתופית ומתוך כך גם לימודית. פחות נצמדנו לטקסט ויותר נצמדנו לעצמנו ולתפישת החוויות היומיומיות שלנו. שיתפתי בתובנה שהבנתי השבוע לגבי עצמי וחושבת שרלוונטי לעוד הרבה אנשים בימינו... תובנה בהקשר לשאלה באיזה עולם אנו בוחרים לחיות ואיך הדבר משפיע לנו על חווית המציאות. כפי שכבר למדנו ישנם 4 עולמות, עולם האצילות, עולם הבריאה, עולם היצירה, ועולם העשייה. עולם האצילות הוא ממש באחדות עם הבורא וביטול שלנו, מיזוג מוחלט. עולם הבריאה שייך לעולם השכלי , המוחין, עולם היצירה שייך לעולם הרגשי, המידות , ועולם העשייה לעולם הגשמי הפיזי. הבנתי השבוע שבאופן אישי אני לרוב נמצאת בעולם היצירה... ומדוע? כי העולם הרגשי שלי כל הזמן עובד, חווה את העולם דרך הרגש. מבחינה מסויימת זה נשמע טוב ונחמד כי הלב פתוח ומרגיש כל מצב, קולט תדרים ושינויים אפילו קטנים אצלי ואצל אחרים. יחד עם זאת, זה עולם מאוד סוער... כי בעולם הרגש יש כל הזמן מלחמה בין היצר הטוב והיצר הרע (עולם היצירה בחציו טוב ובחציו רע) והמלחמה הזאת מתישה. זה כמו להיות בים סוער, בתוך גלים גבוהים שפעם מעלים אותך למעלה ופעם מטיחים אותך מטה, ואת עוברת טלטלה ונסערת ולא מוצאת מנוחה , לא מוצאת שקט ומרגוע. זה עולם כזה שבו ההתמסרות לרגש היא בכל רמ״ח אברייך ושס״ה גידייך... כשאת שמחה לבך מרנן וכשאת עצובה העצבות שולטת בך ביד רמה, כשאת מפחדת הפחד משתק ומלבין את פנייך וכשאת מתרגשת לבך פועם בחוזקה כמו מכונת ירייה. הטלטלות הללו בנפש משפיעות ויורדות גם לרמה הגופנית,לגשמיות שבעולם העשייה ומתחילות להשפיע על הבריאות בדרך שאינה תמיד נעימה. כל מי שמצוי קצת בעולם הרפואה , בין אם טבעית או קונבנציונלית, יודע שבכל העולמות מדגישים את ה״סטרס״ כגורם ראשוני לרוב החולאים המודרניים. סטרס או מתח נפשי , מילה קטנה עם משמעות עמוקה. בהומאופטיה כמובן מפרטים ומדייקים אצל כל אדם היכן בדיוק המקום בנפש שאינו מאוזן, אך לצורך ההבנה כאן נשתמש במונח השגור והכוללני ... הסטרס הזה בעצם כולו נובע מהעולם הרגשי... הוא המתח הפנימי שנוצר אצלנו ביחס לעולם החיצוני. הוא המצב הזה שבו אנו מגיבים תגובה רגשית כתוצאה מחוויה שחווינו במציאות חיינו. אצל אנשים אמוציונליים כמוני הטלטלות עשויות להיות מאוד עוצמתיות. יש משהו ״ממכר״ בזה... כי זה עולם מאוד מעניין, לא מונוטוני ולא משעמם, כמו החוויה המסעירה של עלייה לרכבת הרים, יש בזה משהו שמעצים את תחושת החיים. לכן, חושבת שהרבה אנשים בוחרים במודע או שלא במודע, בסטרס כאורח חיים... מעדיפים עליות וירידות , שחור ולבן, תחושות קיצוניות, מאשר לחיות במעין חיים פושרים כאלה אפורים... ולהרגיש כמו ״ישנים״... ואולם, אי אפשר לחיות כל הזמן על רכבת הרים ולהישאר בריאים... אי אפשר כל הזמן לחיות בתוך מים סוערים עם גלים גבוהים ומטלטלים.... באיזשהו שלב הנפש מבקשת להגיע סוף סוף אל המים השקטים... רוצה מנוחה, מרגוע לנפשה. וזה הזמן שבו כדאי להתחיל ללמוד תניא כי אם מבינה נכון, זה בדיוק מה שהתניא מלמדת אותנו לעשות, מלמדת אותנו לשלוט על המידות, על הרגשות, להפסיק את הטלטלות ולהגיע לנקודת שוויון אמצעית רגועה ואלוקית עפ״י האמור בתהילים: ״ שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד״... דרך לימוד התניא מאמינה שאפשר לעלות לעולם יותר גבוה מעולם היצירה, להגיע לעולם הבריאה, היותר שכלי, שבו המוחין הם שמנווטים את הרגש ולא נותנים לו להשתולל כאוות נפשו, מרסנים את הסוסים האלה שרוצים לרוץ ולהשתרע על הרגש בשיא העוצמה, ומשאירים אותם בדהירה קצבית נעימה שלא מתישה ולוקחת את כל האנרגיה... צריך להסכים לזה... להסכים לוותר על עולם הריגושים האינסופיים, להסכים שהחיים יהיו יותר מתונים, יותר אפורים אולי, אך יחד עם זאת סוף סוף שקטים... כדי לעלות לעולם יותר גבוה צריך לוותר על העולם הקודם, כדי לעלות לשלב הבא קודם מבטלים את מה שהיה.... לא נאחזים במה שכבר לא מקדם ואולי אף פוגע, ממשיכים הלאה... בעולם הטכנולוגיה זה נקרא גירסה משופרת אנחנו בדור המתקדם יותר של עצמנו...
איך עושים את זה? מאיפה הכוחות? מתוך האמונה שאין גבול ליכולת העלייה, ליכולת להשתנות ולעלות בתודעה.
הערב ומחר, ג׳ באלול, הוא יום הפטירה וההילולה של הרב אברהם יצחק הכהן קו״ק (הראי״ה). צדיק קדוש וכביר שהאמין בצדיקותם של כל היהודים. שהאמין שלכל אדם יש כנפי רוח שיכולות לשאת אותו לאן שרק ירצה, אפילו לעולם הכי גבוה שנראה לו בלתי מושג... הוא רק צריך להאיר את נשמתו והיא כבר תישא אותו ...
במילותיו:״ כשמוצאים הצדיקים פגמים במעשיהם, אפילו שהם רואים שאי אפשר לתקנם, אינם נופלים ממדרגתם העליונה בשביל זה, כי הם יודעים שהסיבה של העדר היכולת לתקן כל חיסרון הוא מפני שעדיין לא זרח האור של הנשמה, שהיא הכוח האמיתי של החיים, על כל הענפים של סעיפי החיים. על כן הם משתדלים לעלות למעלות עליונות יותר בהשגה ובבהירות הרוח, כדי שתתחזק הנשמה ביותר, ותגלה עליהם את הופעתה. ובטוחים הם, שבגודל ההופעה הנשמתית, יגדל כל כך כוחם, עד שיהיו יכולים לתקן את כל המעוותים, הרוחניים והמעשיים, הקרובים והרחוקים, בין מה שבין אדם למקום ובין מה שבין אדם לחברו, שאינם מוצאים בהם כל הבדל עצמי״ (מתוך:״יש לך כנפי רוח״ פרק מד)
מוקדש לעילוי נשמתו העליונה שנדע כולנו לתת לכנפי היראה והאהבה שלנו לשאת אותנו מעלה מעלה...
תמר, אלול תשע"ט 2019
