top of page

פרשת נח - שכל, אמונה וטכנולוגיה

בפרשה הקודמת, פרשת בראשית, עשה הקב״ה סדר בעולם. אמנם ישנו אור גדול שנברא שאותו גנז לצדיקים לעתיד לבוא כי ידע שאם ישתמשו בו רשעים הם יכולים להביא באמצעותו הרבה הרס וחורבן.... אבל בסה״כ הוא נתן לנו עולם יפה ומקסים מלא עצי פרי, עשבים, פרחים, פרפרים, ציפורים, בעלי חיים, שמש, ירח כוכבים. הכל היה מושלם עד שאכלנו מפרי עץ הדעת והכנסנו לתוכנו את היצר הרע, את האגוצנטריות, את האני שרוצה להיות חשובה בפני עצמי. בפרשה שלנו אפשר לראות עד כמה היצר הרע יכול להשתלט על האדם עד כדי כך ששחתה הארץ ומלאה הארץ חמס, כל אחד גוזל אחד מהשני כדי לקחת לעצמו, וכל בשר השחית את דרכו. האדם לקח את העולם המסודר והיפה שנתן לו בורא עולם והתחיל לבלבל את הסדר ולעשות בלאגן. לערבב את התחומים. לערבב בין המינים. כידוע, האדם משפיע ומטביע את עצמו על כל הסביבה שבה הוא חי ואז היתה כזאת זוהמה והשחתה מוסרית עד שאפילו הבהמות, החיות והעופות הזדווגו בזיווגים עם מי שאינם בני מינן. כאוס מושלם. העולם הגיע למצב כל כך ירוד שעבר את נקודת האל חזור. אי אפשר היה לתקן. היה צריך להרוס ולבנות מחדש מתוך קצה החוט הטוב שעוד נשאר. תמיד כשיש מצב כאוטי, שכבר לא מוצאים את הידיים והרגליים, שהכל מאוד מבולבל, הדרך לצאת מזה היא לאחוז בקצה החוט של הבהירות והאור שעדיין אפשר למצוא בתוך החושך הגדול. לאחוז בקצה החוט של האמת על אף שהיא רק מבצבצת מתוך השקר הגדול שעוטף אותה. זה היה נח. וממנו יחד עם משפחתו והחיות שלא השחיתו את דרכן, הצמיח הקב״ה את העולם מחדש אחרי שמחה הוא את כל היקום הקודם מלבד תיבתו של נח. ואולם, יחד עם זה שנח הוא הצדיק שממנו צמח הכל, מי המבול נקראים גם על שמו ״מי נח״. וחוזרת על רעיון שלמדתי השבוע מהרב שמואל אליהו שליטא. שנח הרי היה איש אדמה וכשנולד אביו למך אמר: ״זה ינחמנו ממעשינו ומעיצבון ידינו מן האדמה אשר אררה השם״. לפני נח האנשים היו זורעים והאדמה היתה מצמיחה רק קוצים ודרדרים. מאז שנח נולד האדמה ״נחה". נוח לימד את דורו כיצד על אף קללת האדמה שהיתה לאחר החטא הראשון להצמיח מתוכה. הוא בנה להם כלי עבודה כמו מחרשה שגרמו להם להצליח להוציא יבול טוב מהאדמה. בזוהר כתוב שבדור המבול הקב״ה עשה להם את קני החיטים כמו ארזי הלבנון ולא היו צריכים לזרוע ולקצור אלא הרוח היתה עושה את העבודה והם רק אספו את התבואה. העושר והנחת והנוחיות במקרה הזה לא היטיבו עם בני האדם וההשכלה רק גרמה להם לשכוח את השם ולתת ליצר הרע לשגשג עד שכבר לא היתה דרך חזרה. מאז חטא עץ הדעת אנחנו כל הזמן רוצים לדעת, להרחיב את ידיעותינו כל אחד בתחום שמעניין אותו. מצד אחד ההשכלה והטכנולוגיה מאפשרות לעשות ממש פלאים בכל מיני תחומים כמו למשל לטוס ממדינה למדינה, או להחזיר את השמיעה ואת הראיה באמצעות ניתוחים רפואיים. אבל ישנן שתי סכנות בהתפתחות הזאת. 1. כשאדם סומך יותר ויותר על הידע והשכל שלו הוא עלול לשכוח את מי שברא אותו. ככל שאנחנו מסתמכים יותר על השכל ככה אנחנו מאבדים את האמונה התמימה. 2. באמצעות ההתפתחות הטכנולוגית אפשר לשמור על העולם ולתקן אותו או חלילה להשתמש בטכנולוגיה בדרך שהורסת את כל היופי של הבריאה. ולכן חובה שהטכנולוגיה תהיה כפופה לחוקי המוסר שקיימים בתורה. אפשר חלילה לשבט בני אדם אם לא מתחשבים בצד הלא מוסרי של העניין. לפני כמה ימים, ביום שלישי האחרו,ן היתה פתאום נפילה של מערכות התקשורת. פתאום לא היה ווטס אפ, וזה יצר איזשהו חוסר אונים. מרוב שאנחנו מסתמכים על העולם הוירטואלי כדי לתקשר עם הקרובים אלינו אנחנו נבהלים כשזה קורס. מה היה קורה אם חלילה הקב״ה היה מחליט למחות את כל העולם הוירטואלי מעל פני האדמה? הרי את העולם הזה אנחנו יצרנו בזכות הטכנולוגיה... הוא הבטיח שלא ימחה יותר את העולם שהוא ברא לא את מה שאנחנו יצרנו... אנחנו צריכים תמיד לזכור שהטכנולוגיה היא אמצעי ולא המטרה, שהעולם הוירטואלי הוא עולם של שקר אבל הוא פלטפורמה מדהימה כדי להעביר תכנים של אמת... אל לנו להתבלבל ולחשוב שזה העולם האמיתי. לא להסתמך עליו. להשתמש בו כדי לעשות תועלת בעולם כדי להפיץ אור ואמונה ואהבה. גם כשאנחנו מתבוננים בבריאות שלנו זה אותו דבר. האם ההשכלה וזה שבמדע הרפואה יודעים כיום ממש להתבונן לתוך כל תא ותא, למפות את כל הגנום האנושי וכו׳ האם משתמשים בזה באופן טוב ומיטיב או מנסים לעשות רק תיקון חיצוני? האם אנחנו מבינים שכל תקלה בריאותית היא איתות בשבילנו שמראה לנו שיש משהו פנימי שעלינו לתקן? הפיתרון הוא לא בעולם החיצוני. אל לנו להסתמך על המדע כדי שיתקן כל תקלה ולזנוח את ההתבוננות פנימה... כדאי להשתמש במדע כאמצעי ולא כפיתרון. הפיתרון הוא בתוכנו. האמת בתוכנו. החוט שלה מבצבץ ועלינו לאחוז בו בחוזקה כדי לא להתבלבל מהמבול של ענייני העולם. כדי שבתוך עולם השקר נחיה חיים של אמת.

בתמונה: נחליאלי שהגיע לבקר השבוע לפני הגשם בגינתי.

תמר, חשוון תשפ"ג



פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page