פרק א׳ - צדיק, רשע ואיפה אני בתמונה?

כשמתחילים לקרוא בספר התניא, מתחילים להתבלבל... רגע , לא הבנתי, האדמו״ר הזקן אומר לי שכשנשמתי ירדה לעולם השביעו אותי שתמיד אהיה צדיקה, כי אוכל לבחור גם לא... ויחד עם זאת שתמיד אראה את עצמי כרשעית כדי שלא אהיה גאוותנית אפילו אם כולם אומרים לי שאני צדיקה, אבל בעצם שלא אהיה בעיניי כרשעית כי אז אהיה עצובה, או שפשוט חס ושלום אשלים עם רשעותי ומתוך קלות דעתי אוותר לגמרי על צדקותי. מבלבל לא? זה לא הסוף... אז מסתבר שזה לא כל כך פשוט... החלוקה זה לא רק בין רשעית לצדיקה... יש צדיקה שטוב לה שהיא בעצם צדיקה גמורה שליבה חלל בקרבה ואין בה שום זֶכֶר לרע , יש צדיקה שרע לה והיא צדיקה שאינה גמורה, כלומר שעוד יש בה קצת רע, אז איך היא צדיקה? אה... הרע הזה הוא רק בדַקוּת, בפוטנציאל הרוחני שהרי אין לצדיקה שום קשר לרע... ויש רשעית שהיא גמורה, זהו ״הלך עליה״, היא רשעית שרע לה. מילא רשעית לפחות שתהנה מהעברות שלה... אז היא תהיה הרשעית שטוב לה... היא עוד לא רשעית גמורה, יש לה סיכוי שמשהו יתגלה אצלה, שפתאום תבין שיש אבא לבריאה ושהיא לא אדונית לעצמה. ועוד לא הגענו בכלל ל״בינוני ״ שגם הוא לא כזה ברור, שהרי היינו חושבים בהיגיון שבינוני הוא חצי טוב וחצי רע, חצי מהזמן עושה מעשים טובים וחצי מעשים רעים, מאוזן , לא טוב ולא רע. אך לא. זה לא הבינוני של התניא... כי אם רַבָּה שהיה תלמיד חכם שלא עזב לרגע את התורה כך שאפילו מלאך המוות לא מצא פתח להיכנס אליו,. והוא בעצמו העיד שהוא בינוני ובטח שלא היו לו חצי עבירות, לא היו לו עבירות בכלל... אם הוא בינוני...אז בינוני זה הרבה יותר גבוה מ״חצי חצי״... בינונית לפני התניא זאת אחת שלא נופלת אך פעם, שתמיד המחשבות, הדיבורים והמעשים שלה טהורים. היא אף פעם לא תכעס או תקנא או תתאווה או תתפאר או תהיה עצובה, זה משהו שנראה בימינו כאילו איננו בר השגה... בקיצור, מה שנראה לי זה שאדמו״ר הזקן כל כך חכם עד שהוא יודע שאי אפשר לעשות סדר חדש אם לא עושים קודם בלאגן... אז הוא בילבל אותנו קצת כדי שנוכל לסדר מחדש את עצמנו בסדר קצת או אולי הרבה יותר גבוה ונכון. אחרת אי אפשר להסביר את זה בהגיון.

ובכל זאת, דבר אחד חשוב ועמוק הצלחתי להפנים מהלימוד המשותף היום. שהרי הנשמה לפני שיורדת לעולם אומרים לה כל מה שעומד לקרות איתה במהלך החיים בגלגול הזה והיא מסכימה. ומשביעים אותה לבחור להיות צדיקה. והיות שכבר הכל ״כָּתּוּב״, כלומר ידוע מה יהיה במציאות: אם היא תהיה גיבורה או חלשה, ענייה או עשירה, אשכנזיה או ספרדיה, שמנה או רזה , חכמה או טיפשה, איזה כישרונות יהיו לה וכו׳ הבחירה שלה /שלי היא אך ורק איזה משמעות אתן למציאות. את המציאות עצמה לא יכולה לשנות, היא קבועה מראש ואפילו הסכמתי אליה לפני שנכנסתי לגוף הגשמי ( הכל כך חומרי נזקק ומוגבל) הזה. אך איך אפרש את המציאות, האם אצדיק את כל מה שקורה לי ואקבל בשמחה ואהבה גם את מה שלא תמיד נעים לי רק משום שזה רצון בוראי ורצונו תמיד תמיד לטובתי?, או שאאשים את המציאות בטענה שהיא ממש לא מתאימה לי ואנסה בכוח וללא הצלחה לשנותה ואשאר מתוסכלת כי כלום לא השתנה? ... זאת כבר בחירה שלי...

השבוע הסברתי לבני הקטן על הקשר בין כדור הארץ לשמש. לכי תסבירי לו שזה לא באמת השמש שזזה ממזרח למערב אלא שזה אנחנו , כדור הארץ , שמסתובב על צירו... ובאותה ראיה גם אנחנו הרבה פעמים לוקים ... אנחנו חושבים שיש מציאות חיצונית שמסתובבת סביבנו ואנחנו יצורים סבילים , אנחנו לא קולטים שבעצם אנחנו אלה שמסתובבים... שאם אנחנו רוצים שמשהו ישתנה לטובה בחוץ אנו חייבים להשתנות בפנים ...

תמר, תמוז תשע"ט 2019