מיטה שלמה - פרשת "ויחי"
בפרשת ״ויחי״ הפרשה שמסיימת את ספר בראשית יעקב אבינו ״נאסף אל עמיו״. אמרו חז״ל ש״יעקב אבינו לא מת״. לא כתוב עליו בזמן הסתלקותו שום מילה המצביעה על מיתה. כן נאמר עליו ש״מיטתו היתה שלמה״. מיטה עם האות ״ט״. ״ט״ זו אות שפתוחה למעלה. ״ת״ פתוחה למטה. יעקב אבינו לא מת. הוא לא ירד ביגון שאולה כפי שחשש בפרשות הקודמות כשבניו ביקשו לקחת איתם את בנימין בן זקוניו. הוא עלה מעלה בשמחה כי יצאו ממנו 12 שבטים שכולם היו טובים ושלמים. למעשה ״ויחי״ זה בגימטריא 34 - פעמיים 17. ליעקב אבינו היו שתי תקופות בחייו שבהן היתה לו שלווה ונחת, היה לו טוב. טוב בגימטריא-17... שתי התקופות הללו היו 17 השנים מאז לידתו של יוסף ועד שנמכר ע״י אחיו ונעלם... ו17 השנים שיעקב גר במצרים לאחר התאחדותו עם יוסף ויתר בניו. היתה זו התקופה הטובה והשלווה בחייו ( בעל הטורים).
לכן כשיעקב אבינו סיים תפקידו הוא עלה למעלה במיטה שלמה, בשמחה. אך לפני כן ברך את כל בניו באהבה. יעקב אבינו ברך כל בן ובן בברכתו, בברכה שלו עפ״י תפקידו וייעודו. הרבי מליובאוויטש מסביר שברכה אפשר לברך לפי השפע שקיים עבור המתברך, הברכה מורידה לו את מה שיועד עבורו, את מה ששלו. אי אפשר לברך אדם ומתוך הברכה לתת לו משהו שלא מגיע לו, שלא יועד לו. כן אפשר להתפלל על אדם ובתפילה לפתוח עבורו צוהר לשפע ממקור שמעל הטבע, מעל ״סדר ההשתלשלות הטבעית״, מעל מה שמגיע לו מטבעו. זה ההבדל בין ברכה לתפילה. יעקב אבינו ברך את בניו בברכות נפלאות ולחלק מבניו (ראובן, שמעון ולוי) אמר גם דברי תוכחות. אך תוכחה שבאה מאהבה אין מטרתה ״להשפיל או להנמיך״ אלא להיפך- לעזור לבן לתקן את מידותיו ולהגיע לשלמות בחייו.
יעקב אבינו אהב אהבה עצומה את כל בניו. הוא נתן, ברך וחינך כל אחד לפי דרכו, לפי הראוי לו כדי לעזור לו להוציא את הטוב ביותר מעצמו. ואולם בסוף ימיו, הוא ברך אותם לא רק כל אחד לחוד אלא את כולם יחד כאחד. ״איש אשר כברכתו ברך אותם״. רש״י מסביר, שאם הברכות היו רק נפרדות לא היה נאמר ״ברך אותם״ אלא רק ״איש כברכתו ברך אותו״. נאמר ״ברך אותם״ כי על אף שהם נראים כביכול נפרדים, וכביכול לכל אחד ברכה שונה, האמת היא שהם מאוחדים. יעקב אבינו שמידתו היא מידת האמת הממצעת בין חסד לגבורה, בין אהבה לדין ויראה, ראה את האמת. ראה את האחד שנמצא מעל ומתחת כל נפרד. האמת היא חותמו של הקב״ה. האמת היא הכל. א(אות ראשונה) מ( אות אמצעית) ת( אות סופית)- אמת היא המבנה המושלם, המבנה שיעמיד את בית המקדש השלישי שיהיה נצחי וקיים לעולם.
כשיעקב מברך את יהודה הוא אומר לו : ״י לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עמים״. שילה - מסביר רש״י זה מלך המשיח שמגיע מזרעו של יהודה. ״יבא שילה״- גימטריא ״משיח״... האדמו״ר השישי של חב״ד הרב יוסף יצחק מליובאוויטש (חמו של הרבי) הסביר פעם ש״יבא״ זה גימטריא ״אחד״. כלומר, כאשר עם ישראל יהיה מאוחד אז יגיע שילה, המשיח. הגאולה השלמה תהיה כשנפנים בעומק נשמתנו המאוחדת בשורשה שכולנו יחד באותה השליחות, באותה הסירה. שכולנו ילדים אהובים אהובים, אף אחד מאיתנו איננו מקופח. הקב״ה אוהב כל אחד ואחת מאיתנו כאילו היינו בנו או בתו היחיד או היחידה.
כשנהיה בזה לחלוטין, אז תעלם כל העוינות, הקנאה והתחרות מהעולם. יבוא שלום אמיתי, שלום נצחי, שלום שלא מבחין בין ימין לשמאל, בין חרדי ל״חילוני״,בין ספרדי לאשכנזי, או בין חסד לגבורה, שלום שבו האחד נמצא באהבה. עד אז ישנם עוד ניסיונות, ישנן עוד תוכחות. אך כל אלו באים למעננו מתוך אהבתו האינסופית שעוזרת לנו לגלות תעצומות נפש וכוחות אדירים שנמצאים בתוכנו. כיום החושך נמצא כדי שנוציא ממנו ניצוצות של אור. כיום, יש עולם נגלה ועולם מכוסה. עולם של ״ארץ״ ועולם נסתר של ״ים״. כיום אנו צריכים לפעמים לצלול אל תוך הנסתר על אף שאי הוודאות בו גדולה, אך כשאנו מעיזים לעשות זאת ומעט צוללים אנו מגלים עולם נפלא ורבגוני שנמצא בתוך הנפש בעומקים. יש שם מרגליות ופנינים שאם לא היינו צוללים לעולם לא היינו מגלים.... נכון שנעים להיות בעולם הגלוי והמואר, אך יש המון יופי עומק ומשמעות גם בנסתר.... בעולם שמתחת לפני הים... בפרשתנו יעקב אבינו מצרף את בניו של יוסף, אפריים ומנשה, למניין השבטים ונותן להם יחס של בנים. הוא מברך אותם: ״ הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע, יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק; וְיִדְגּוּ לָרֹב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.״ רש״י מסביר שהברכה היא שהם יתרבו כדגים הללו שפרים ורבים ואין עין הרע שולטת בהם. הרבי מליובאוויטש מה״מ מסביר: הארץ- זה עלמא דאתגליא- העולם הגלוי. הים- עלמא דאתכסיא- העולם הנסתר. הברכה המקסימה והמיוחדת במינה שברך יעקב את נכדיו שהפכו לבניו, הברכה שבה מברך עד היום כל אב את בנו, (ישימך כאפריים ומנשה) היא ברכה של גאולה שבה יתגלו בעולם הגלוי אותם האורות שמאירים בעולם הנסתר. כלומר, לא נצטרך יותר לצלול ולהיכנס למחשכים כדי לגלות בעצמנו כוחות ואורות חבויים, כדי למצוא בתוכנו את נצנוץ הכוכבים, נראה אותם גם בעולם הגלוי, נראה אותם באור אינסוף שיעטוף את הכל באינסוף אהבתו שתהיה גלויה ומורגשת, נראית ומוחשת. ייעלם כל החושך, ייעלם כל הפירוד, יהיה רק אור אחד גדול.
שנזכה כולנו יחד לגאולה האמיתית והשלמה, לאחדות המופלאה, לבית המקדש שייבנה במהרה בימינו על ידי משיח צדקנו.
שיר של יונה וולך שאוהבת במיוחד:
תמר, טבת תשעט 2018
