לבחור במילה הטובה - פרשות "ניצבים וילך"
בפרשות "ניצבים -וילך", נותן לנו ה' זכות בחירה בין טוב לרע ומצווה עלינו לבחור בטוב - בחיים: " הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ--הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים--לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ." (דברים ל' י"ט)
לבחור בחיים זה לבחור באור ובאהבה ולוותר על החושך והשנאה. הבחירה צריכה להיות אקטיבית, כל רגע ורגע לבחור בטוב, כי מספיק שלשנייה אחת נרפה ממנו ייכנס הרע. במקום שדלוק האור החושך לא נמצא, במקום שיש אהבה אין מקום לשנאה.
כשלא חפצים באהבה ולא נותנים לה מקום נכנסת השנאה. קודם במחשבה ואז בדיבור שזהו הביטוי שלה והוא איסור חמור מהתורה - לדבר לשון הרע.
"מִי-הָאִישׁ, הֶחָפֵץ חַיִּים; אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב, נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע; וּשְׂפָתֶיךָ, מִדַּבֵּר מִרְמָה." (תהילים ל"ד יג'-יד')
היום, כ"ד באלול, זהו יום הפטירה של "החפץ חיים" - ר' ישראל מאיר הכהן מראדין זצ"ל, מחשובי הרבנים האורתודוקסים בדור שלפני השואה (נפטר בשנת תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933). כינויו על שם הספר "חפץ חיים" שכתב אודות הלכות איסור לשון הרע ורכילות.
כותב החפץ חיים בהקדמה לספרו שכל העוונות שהאדם עושה בגופו הם גשמיים ביסודם, אך הלשון היא האיבר היחידי שהעוונות שעושה הם רוחניים ופוגעים בעולמות עליונים. אנו הרבה פעמים מקלים על עצמנו בעניין הזה פשוט כי התרגלנו. התרגלנו לדבר רע על חברינו, על עצמנו, על ילדינו ואנו לא מודעים כלל להשפעה של דיבורינו. וההשפעה היא גדולה. היא ההבדל שבין ברכה לקללה.
אם נלמד מהעבר ומסיפורי התורה נראה כי לשון הרע היא בסיס להרבה חולי וחורבן. מרים הנביאה, אחות משה, רק אמרה לו מילה (ולא בכוונה רעה) בעניין נישואיו לאישה הכושית, ואמרה זאת רק לו ולא בפני עוד אנשים, והיא נענשה בצרעת. אמרו חז"ל: "אין הנגעים באים אלא על לשון הרע". (מדרש רבה דברים כ"ד) המרגלים שדיברו סרה על ארץ ישראל בכו בכיית חינם וגרמו לבכייה לדורות.. בית המקדש השני נחרב בעוון שנאת חינם - ולכן כל עוד ישנה לשון הרע תתעכב הגאולה...
לשון הרע מגיעה לראשונה מהנחש בסיפור בראשית. החפץ חיים כותב בפתיחת ספרו שעיקר חטאו של הנחש היה שדיבר לשון הרע על הקב"ה. הוא אמר לחוה שהקב"ה אכל מהאילן הזה (עץ הדעת) וברא את העולם, וכך פיתה אותה לאכול גם ובסופו של דבר הכניס בה זוהמתו והביא גילוי עריות ומיתה לעולם.
כאשר אנו נותנים ליצר הרע (שמקורו בנחש) לשלוט בנו אנו מתחילים לדבר סרה על אחרים או על עצמנו. והדרך לתקן זאת היא לתת לאהבה להיכנס. לחשוב טוב ולדבר מילים טובות, להביא בריאות וברכות.
וגם ללמוד את ההלכות. כי רובנו לא יודעים למשל שאסור לדבר בגנות האחר אפילו אם מדובר בדברים אמיתיים... ויש לזה כל מיני הסברים ואף לעתים רחוקות רחוקות היתרים. וככל שנלמד כך לא רק נחכים אלא את היצר הרע אט אט נעלים...
קיום מצוות התורה מזה מתחיל... לא צריך בהכרח ללמוד 12 שנים בישיבה, לא צריך בהכרח לנסוע למקום רחוק, זה מתחיל אצלנו, בליבנו, מחשבתנו ודיבורינו... כמו שכתוב בפרשתנו:
"כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא׃ לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ." (דברים ל' יא' -יד')
אז שנאהב, נחשוב טוב ונדבר טוב, וגם אם עד עכשיו נהגנו אחרת, זה הזמן להשתנות.
תמר, אלול תשע"ז 2017
