כמה מילים של אהבה ואחדות... למען הבריאות (ופרשת "ויחי")
הבריאות של האדם מתבטאת במצב מאוזן. כשארבעת היסודות של העולם מאוזנים ומאזנים זה את זה אצל האדם הוא לא נוטה לכאן או לשם, הוא בריא, ומאוזן. האש היא האהבה שבוערת בקרבו וממיסה את כל הפחדים והפירודים, מאחדת בין לבבות לכאורה רחוקים, האש שואפת לעלות למעלה להתאחד עם הבורא שנמצא לא רק במרומים אלא בתוך נשמתנו עמוק בפנים. האוויר נותן לאדם יכולת לעוף, לנסוק על כנפי הדמיון ולחלום חלומות קדושים, להכניס רוחניות לחייו הגשמיים. האדמה (העפר) נותנת לאדם יציבות, כמו שלד, עמוד שדרה, יכולת להתמיד, להשתלב במשהו קבוע, כמו בסיס איתן, גזע שממנו יוכל לצמוח. המים מאפשרים תקשורת בינו לבין זולתו, לחבר חיבורים, להביע את עצמו, להתגמש בדעותיו, לצאת כשצריך מד' אמותיו. המים הם זרימה , הם חסד ונתינה, אך הם חייבים שיהיה כלי קיבול - אדמה שתספוג אותם ותצמיח מתוכה. למען הבריאות והאיזון היסודות משפיעים זה על זה ביחסי גומלין, ואז כולם שמחים ופורחים.
בעונות השנה, דווקא עונות המעבר, האביב והסתיו, הן המאוזנות יותר מבחינת חום וקור. חודשי ניסן-אייר ואלול-תשרי הם זמנים טובים לישראל, ימים שבהם קל לנו יותר לשמוח ולהתחבר. הטבע בעזרנו ונותן לנו תנאים טובים לעבודתנו. זמנים יותר מאתגרים הם חודשים בהם שולט החום בשיא עוצמתו (כמו חודש אב שבו נחרב בית המקדש ועוד אסונות רבים קרו לעם ישראל) וחודשים בהם שולט הקור, כמו חודש טבת שאנו נמצאים בו כעת. בזמנים כאלה העבודה שלנו היא למצוא את כוחות החיות הפנימיים שלנו כדי לא לתת ל"טבע" החיצוני לשלוט בנו... ובטח שלא ל"מזל", כי ישראל הם חלק אלו-ה ממש, חלק מבורא עולם אז ממילא אנו מעל השפעות חיצוניות אם רק נתחבר ונמצא את עוצמותינו הפנימיות... בתקופה האחרונה חווינו תופעות מאוד חזקות בטבע של עולמנו... ראינו את האש מתגברת בעוצמה באוסטרליה, ממש מבעירה כמעט את כולה... ראינו אצלנו מים שעולים וגודשים ללא אבחנה.... מציפים ואף סוחפים איתם קורבנות תמימים... זה מצב של חוסר איזון... של מצבים קיצוניים... האש והמים לא משפיעים ומאזנים זה את זה אלא נפרדים. כל מה שקורה בחוץ קשור למה שקורה בפנים... כאשר כל אחד לעצמו, לא מתחבר עם זולתו, לא נותן מה שיש לו ומקבל עפ"י חסרונו, נוצרים חולאים. התיקון לזה הוא ביצירת חיבורים ואיזונים בריאים. עכשיו כשהקור מתגבר... עלינו למצוא בתוכנו את אש האהבה... לא להיכנע לקרירות היוונית שרוצה להפריד ולפזר. דווקא עכשיו אל לנו להיסחף בזרם הפירוד והקור, שלוקח אותנו למחשבות ודמיונות לא בריאים של היפך האהבה, או היפך הבריאות והגאולה. זה הזמן לעורר את האש הפנימית של הבריאה. הערב עומד להיות ליקוי לבנה... לא רק שהלבנה בזמנים האלה של טרום הגאולה, חסרה אור משל עצמה... הערב בשעה 21:11 יהיה שיא הליקוי... כלומר, לא רק שאין לה את האור משל עצמה, אלא לא תוכל לקבל גם את אור החמה... אנשים רגישים יוכלו לחוש כיצד הטבע משפיע אך דווקא אז צריכים לא לתת לו לקחת אותנו למחוזות לא רצויים, לא לתת לו להפריד בינינו לבין יקירינו האהובים. למצוא את כוחות הנפש האלוקיים שנמצאים בתוך נשמתנו ורק רוצים להיות גלויים. בפרשת השבוע שתיקרא השבת "ויחי" יעקב אבינו נפרד מבניו ומהעולם. טרם לכתו הוא רוצה לגלות לבניו את הקץ, רוצה לגלות להם את סודות הגאולה, ומתי משיח צדקנו בא... אך מסתלקת ממנו השכינה, והוא לא יכול להוריד את הסודות מטה. מדוע? מפני שאין כלי קיבול לאותה נבואה... הבנים לא מוכנים לה. אז הוא מברך אותם ומספר להם מה יהיה איתם באחריתם. הפרשה נותרת סתומה, הגאולה עדיין חידה. אי ודאות קשורה לחוסר בהירות, לחוסר ראייה, לחוסר אור - לחשיכה. בחשיכה עולים כל מיני דמיונות ופחדים, הרהורים שאינם נכונים. הדרך לצאת מאותה חשיכה, מאותה אי ודאות ואי בהירות אל האורה היא להיצמד לאמת, לאמת לאמיתה, להיצמד לדרך התורה. התורה היא אור שיש בה כוח לסלק כל חושך, גם אם הכי גדול. אומר הרבי מליובוויוטש ב"יום יום" של היום: "כשמעמידים פנס - מתקבצים החפצים באור, כי אור ממשיך - אור מושך אליו". הרבה פעמים אנחנו עלולים להיכנס לדמיונות של פירודים, לחשוב שאנחנו לא אהובים, לא רצויים, לא מוערכים, שנואים. והמציאות הרבה פעמים תומכת כביכול באותה "מסקנה", כי עובדה... יש מי שככה אומר לנו או מתנהג כלפינו בדרך קרירה (במיוחד בחודש טבת שבכיוון הזה גם משפיע הטבע). ואולם, אם נתחבר לאמת הפנימית נדע שזה הכל אשלייה, דמיונות, עורבא פרחא. האמת היא שאצל כל ישראל יש בפנימיותם אהבה. לעיתים היא נסתרת ומופנמת ואינה גלויה, לא רק לזולת אלא גם לאדם עצמו. לא כולנו מחוברים היטב לנשמתנו, לניצוץ משיח הנמצא אצל כל אחד ואחת בקרבנו. וכל תפקידנו הוא למצוא אותו... שם טמונה גאולתנו. בפנימיות הלב כל ישראל אחד "שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד". ויגיע היום בו נגלה זאת כל אחד ואחת מאיתנו... נפקח את עינינו ונגלה שהגאולה, האהבה, כבר אצלנו בתוכנו. אז יעברו ויעלמו כלא היו כל הפירודים וכל התחלואים והחסד האמת ייפגשו, הצדק והשלום יישקו... והלוואי שהיום הזה יהיה היום ומאפלה נצא לאור גדול. נ.ב - בעוד כמה חודשים נזכה לפי התחזיות לראות את הירח באור בוהק וגדול. במדע קוראים לזה "סופר מון" והוא ייראה אצלנו ב 10/3 ו 7/4 10/3 זה חג פורים... 7/4 זה ערב פסח... אנחנו בדרך לגאולה פרטית וכללית בכל מקרה, ועלינו לזכור זאת ולדעת זאת כבר היום כשעדיין לא תמיד גלוי לנו האור. שבת שלום מלאה בחסות, בחסדים רבים, באדמה שסופחת את המים ומצמיחה מתוכה אהבה, חסד ורחמים. 🙌🕊💛
תמר, טבת תש"פ 2020
