השקדיה וריחה, המנורה ואורה - פרשת "תרומה"
בפרשת ״תרומה״ נותן הקב״ה למשה את הוראות בניית המשכן במדבר כך שיהיה מקדש בעולם התחתון למשכנו שם: ״וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָֽׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם״... בין כלי המקדש מצווה משה לעשות את מנורת הזהב: ״וְעָשִׂ֥יתָ מְנֹרַ֖ת זָהָ֣ב טָה֑וֹר מִקְשָׁ֞ה תֵּֽיעָשֶׂ֤ה הַמְּנוֹרָה֙ יְרֵכָ֣הּ וְקָנָ֔הּ גְּבִיעֶ֛יהָ כַּפְתֹּרֶ֥יהָ וּפְרָחֶ֖יהָ מִמֶּ֥נָּה יִֽהְיֽוּ:״ המנורה צריכה להיעשות ממקשה אחת, מגוש זהב אחד ולא מחלקים שמחברים ומדביקים... כולל כל שבעת הקנים, הגביעים והכפתורים והפרחים שאותה מעטרים. הרבי מסביר שזהו רמז לאחדותם של ישראל שמאוחדים ממש יחד כאחד, מאותו שורש רוחני מאוחד. תפקיד המנורה הוא להאיר את חושך העולם, כמו שתפקידם של ישראל להיות דוגמא ואור לכל הגויים שסביבותיהם... כי כל אדם הוא נר, ״נר ה׳ נשמת אדם״, ורק כאשר אנו מאוחדים אנו מסוגלים לקיים תפקידנו ולהאיר... התורה מצווה: ״וּבַמְּנֹרָ֖ה אַרְבָּעָ֣ה גְבִעִ֑ים מְשֻׁ֨קָּדִ֔ים כַּפְתֹּרֶ֖יהָ וּפְרָחֶֽיהָ:״ לכאורה לא ברור מהפסוק אם רק הגביעים אמורים להיות מְשֻׁ֨קָּדִ֔ים או גם הכפתורים והפרחים. רש״י כותב שזה אחד מחמישה מקראות בצורה שאין להם הֶכְרֵעַ. אך הרמב״ם פוסק ״והכל משוקדים כמו שקדים בעשייתן״. הרבי מליובאוויטש מסכים ואומר שהיות והגביעים, הכפתורים והפרחים באים בכדי להעניק נוי למנורה, היותם ״משוקדים״ מבליט את יופיים ולכן יש לעשות כן בכולם...
לא מפליא הדבר שהשקד הוא זה שנבחר, בין אם רק במילה, ובין אם ממש בצורה, להיות זה שמקשט את המנורה הקדושה... כמו שרואים בתמונות וכמו שרואים עכשיו בכל הארץ מפוזרות, אין יופי קסום יותר ממראה פריחת השקדיות... והן לא רק יפות אלא ריחן משכר ומבשם בניחוח הכי מרגש וממלא בעולם... ממלא את הנשמה שהיא זו שנהנית מריחן נפלא. האר״י הקדוש ז״ל אמר: ״ידוע כי חודשי השנה כולם הם בחינת איברים שבראש. תשרי-גולגולת, חשון כסלו- אוזניים, טבת שבט- עיניים, אדר-חוטם״... חודש אדר הוא כנגד החוטם, האף, איבר הריח. ריח הוא מלשון רוח. מרדכי ואסתר שהביאו את התשועה בפורים הם צדיקים שריח טוב עולה מהם... והם הצליחו לגבור על קליפת עמלק שהתגלמה בהמן הרשע שכוחו בא מהנחש הקדמוני. בחטא הראשון בגן העדן (אכילת פרי עץ הדעת כתוצאה מפיתוי הנחש) 4 חושים מתוך חמשת החושים נפגמו: ״ותרא האשה״- חוש הראיה, ״ותקח מפריו״ - חוש המישוש, ״ותאכל״ ו״ויאכל״- חוש הטעם, ״וישמעו״- חוש השמיעה. רק חוש הריח לא מוזכר כלל בפרשת החטא ולכן נקרא כוח המתקיים יותר מכל החושים כיוון שלא נהנה כל כך מחטא האדם הראשון... ולכן הוא דבר שהנשמה נהנית ממנו... וזה החוש ינתן למלך המשיח... ובו היתה נפילתו של המן בזכות ריחם הטוב של הצדיקים שהביא תשועה ליהודים (הרב בניהו שמואלי שליט״א). הלימוד מכאן הוא שכדאי לנו להיות מאוחדים כך שאורנו יאיר... לא עם ״מפוזר ומפורד בין העמים״, לא עם שאזרחיו נמצאים בכל מיני ״בידודים״... אלא יחד בשמחה מאוחדים... ושבזכות קיום מצוות בשמחה ועשיית מעשים טובים יעלה ניחוח טוב מאיתנו למרומים ויכניע את כל קליפות הטומאה שעדיין ממרות לנו לעתים את החיים כמו שקדים מרים.
בינתיים בהשגחה פרטית בדיוק היום פירסמה חברתי הצדיקה Ariella Shneor Sror מתכון מדהים לעוגת סולת עם שקדים.... אז הכנתי אותו לשבת ומאחלת לכולכם חיים טובים ומתוקים מבושמים בריחות גן עדן נפלאים🌸
המתכון של אריאלה שניאור: ספרה – עוגת סולת שקדים - סבתא יפה סרור. המצרכים: 2 כוסות סולת 1 כוס קמח 2 כוס שקדים טחונים 2 שקיות אבקת אפייה 1 כוס ליקר אמרטו 1/2 כוס רכז רוזטה (משקה שקדים) או לחילופין כפית תמצית שקדים. 1/2 כוס סוכר 3/4 כוס שמן 1/2 כוס מיץ לימון גרד מלימון שלם 1 סוכר וניל 3 ביצים - מערבבים הכל יחדיו ויוצקים לתבנית מעטרים בשקדים שלמים מולבנים. - אופים בתנור 180 מעלות. - פורסים את העוגה לקוביות וממשיכים לאפות לעוד כ-10 דקות עד להשחמה ואפיה מלאה. - יוצקים את הסירופ מעל. - משיבים לתנור לעוד כ-5 דקות. לסירופ: כוס וחצי סוכר 2 כוסות מים קליפות מלימון 1/2 לימון סחוט 5 כפות דבש מבשלים את הכל יחדיו על להבה נמוכה עד לקבלת סירופ חלק כ-30 דקות בישול. לא להגיע למצב של דבש צמיגי.
תמר, אדר תש"פ 2020
