נוסטלגיה
פוסט נוסטלגי עם טוויסט עכשווי
זוכרים את ספרי הזכרונות של פעם?
שהיינו כותבים (ובעיקר כותבות) לחברות הכי טובות?
אז זהו שאני מאלה ששומרות...
את כל ההתכתבויות המרגשות
אולי כי אני עדיין תמימה ומאמינה שכל ההתחייבויות והבריתות אמיתיות ולנצח קיימות
ופעם גם היינו מקפלות את הפינות וכותבות סודות שלרוב היו כמה מילים סתמיות כמו ״סוד כמוס לפרה ולסוס״.... לפעמים לפעמים היו סודות באמת כמוסים אבל אותם שמרנו בלב ולא העזנו לכתוב בספרים...
והיום....
כשהכל כבר הפך להיות וירטואלי, ספרי זכרונות הם נדירים, המילים נכתבות בפוסטים חולפים...
אבל הגעגוע לחוויה הזאת נשאר...
חוויה של חברות ואהבה תמימה, עם סוד בפינה.
אז בספר שכתבתי החזרתי אותה בווריאציה מודרנית מתאימה
הספר "מסע נשי לספירת העומר" מיועד לנשים לליווי בתקופת ספירת העומר וכולל מסרים יומיומיים...
אבל מודה שמה שאוהבת בספר, מעבר למילים, הוא את מה שמשלים את המסרים והופך את הקריאה היומיומית הקצרה לנעימה וגם אולי קצת מסקרנת ומפתיעה...
הוא כולל קישורים לניגונים (בצורה של בר- קודים לסריקה באמצעות הנייד) שנמצאים בפינה ומוסיפים מימד נוסף של חוויה.
הרבה פעמים ניגונים מצליחים להגיע לרבדים הרבה הרבה יותר עמוקים ממילים....
ומה שאוהבת בספר זה את השילוב של סגנונות שונים... של מוסיקה מכל מיני עולמות... מכל מיני תקופות...
מצרפת לכם עמוד אחד מתוך המסר של 39 ימים לעומר (את החלק הסופי שלו) שמכיל קישור לניגון שאוהבת במיוחד. ניגון של אמן מאוד מוכשר בשם יוני גנוט, שהספר מכיל שתיים מיצירותיו.
ומצרפת גם צילומים מתוך ספר זכרונותיי ואחת שלי הולנדית מפורים... נוסטלגיה של שנות ה- 80
כן, היום אפילו הנשיקות הפכו וירטואליות וגם החיבוקים
