תפילה בכוונה נכונה - פרשת "חיי שרה"

בתוך פרשת חיי שרה אנו רואים כיצד באמצעות תפילה ניתן למשוך ישועה במהרה, להגיע למקור השפע, האור, החסד והרחמים ולמשוך אלינו מטה חסדים . בכל מצווה שאנו עושים או תפילה מיוחדת שאנו מתפללים ישנו נוסח הקדמה לתפילה שמטרתו לדייק את הכוונה. הנוסח הוא ״לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, שם י״ה בשם ו״ה״ וכו׳... המטרה שלנו היא שבאמצעות התפילה שאנו נושאים או באמצעות המצווה שאנו מקיימים שנצליח להביא לייחוד בין שני חלקי שם הוי׳ ברוך הוא. בין החצי הראשון ״י-ה״ לבין החצי השני ״ו-ה״, בין הקב״ה לבין השכינה, בין ״מים עילאין״ ל״מים תתאין״, בין מה שקרוי בשפת הקבלה שם מַ״ה לבין מה שקרוי שם בַּ״ן, בין הנשמה לגוף. אנחנו רוצים לאחד את העולם העליון והעולם התחתון ובכך להביא לשלמות קיום הרצון.

הדרך היחידה שבה נוכל לעשות זאת בהצלחה היא רק ע״י ביטול הרצון האישי שלנו, ביטול האני החיצוני, התייחדות גמורה עם הנשמה ורצונה בדרך שאותה התווה אברהם אבינו באומרו: ״ואנכי עפר ואפר״. כך אנו מתכוונים בתפילה ש״נפשי כעפר לכל תהיה״ ואז, מבטיח לנו הרבי מליובאוויטש, תפילתנו תהיה ״כסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה״...

בתוספתא של הזוהר לפרשה מובא ש״אשריו הוא מי שמקטין את עצמו בזה העולם שע״י זה כך הוא יהיה גדול ורם המעלה בעולם הבא. מי שהוא גדול הוא קטן ״מַאן דְאִיהוּ זָעִיר אִיהוּ רַב". וביאור זה מובא בשל הפסוק הראשון בפרשה בו כתוב לגבי חיי שרה בלשון הקטנה ביחס למספרים הגדולים ובלשון גדולה ביחס לשנים המועטות : ״וַיִּֽהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י שָׂרָֽה:״ על המספרים ״מאה״ ו״עשרים״ כתוב ״שנה״ (לשון מיעוט) ועל המספר ״שבע״ כתוב ״שנים״ (לשון ריבוי). ומכך מבינים שלא מגדיל הקב״ה אלא את מי שמקטין את עצמו...

לאחר מכן רואים שתפילתו של אליעזר עבד אברהם מתקבלת ומתממשת עוד בטרם הוא מסיים לומר אותה... ״וַֽיְהִי ה֗וּא טֶ֘רֶם֘ כִּלָּ֣ה לְדַבֵּר֒ וְהִנֵּ֧ה רִבְקָ֣ה יֹצֵ֗את...״ בתפילתו לקב״ה שיסייע לו למצוא את זיווגו של יצחק ולקיים את שליחותו הוא לגמרי ביטל את רצונו האישי. במקום אחר מפרש רש״י שלאליעזר היה רצון שבתו האישית שלו תשתדך עם יצחק הצדיק... ואולם, בבואו לקיים את שליחותו, הוא ביטל לגמרי את רצונו זה והתמסר לחלוטין לתפקידו ומטרתו ואף ביקש סיוע משמיים לביצועו. הכוונה שלו היתה בדיוק במקום הנכון ולכן הוא הצליח להוריד את השפע במהרה לעולם התחתון... בלי שום עיכוב כלל... בחינת: ״ הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ״ (תהלים קמז טו). כאשר אנחנו מכוונים את רצוננו בצורה נכונה, מתוך ביטול כל מה שנפרד מהרצון האלוקי, מתוך ביטול העצמי, אנו מצליחים לייחד את שני העולמות ובעולם הזה רואים ניסים ונפלאות ...

מסביר הרבי שאליעזר הצליח להביא לייחוד שם מ״ה (יצחק) עם שם ב״ן (רבקה) וע״י השידוך הזה התחילה בכלל האפשרות הכללית לשידוך ״מ״ה״ ו״ב״ן״ ..ולכן הפרשה של אליעזר שמוצא את השידוך היקר הזה מוזכרת פעמיים , מוכפלת בפרשה , בשל חשיבותה.

כשאנו באים להתפלל לפני בורא העולם, עלינו להיות כמו שרה אמנו הצדיקה, שלא משנה כמה ניסיונות בחייה עברה מעולם לא התלוננה... כל ״ימיה היו שווים לטובה״ (רש״י) אף פעם לא הרגישה שנעשה לה עוול או שקופחה חלילה, גם כשחיכתה שנים על גבי שנים לבנים.. גם כשנשלחה לבתים של רשעים...הֶצְדִיקה את בוראה בכל רגע ובכל צעד ושעל שבו הלכה , והבורא היה עמה ושמע לכל תפילה. היא היתה אף גדולה יותר מאברהם אבינו בנבואה...

ולכן שאנו באים להתפלל עלינו להתחבר לרצון הכי פנימי, הכי נשמתי, הכי מחובר לאלוקי... לא ממקום של רצון להשיג משהו לעצמנו אלא רק רצון להיות כלי נקי לביצוע שליחותנו, לביצוע רצון ה׳ בעולמנו. ממקום זה תעלינה אל על, עד לכסא הכבוד , כל תפילותינו ונזכה שאור אלוקי, טהור וקדוש ואוהב, יעבור דרכנו

שנזכה לראות ישועה וגאולה פרטית וכללית שלמה ואמיתית במהרה בימינו

https://youtu.be/p4plWuNXQU0

תמר, חשון תש"פ 2019