תניא פרק יח'- אור אינסוף בנשמה

בפרק י״ח אדמו״ר הזקן מבאר כיצד זה כתוב בפסוק: ״כי קרוב אליך הדבר מאוד״ הוא מתעמק במילה ״מאוד״... שהרי לא לכל אחד זה כל כך קל להגיע לדרגה של קיום תורה ומצוות בפינו ובלבבנו, לא כולנו מסוגלים לעורר אהבת ה׳ ויראת ה׳ בהתגלות לבנו, וגם אם כן ההתבוננות דורשת מאמץ אז איך זה נאמר שקרוב אלינו הדבר מאוד??? מסביר בעל התניא שאנחנו, כל אחד ואחת מעם ישראל, ירשנו מאבותינו את ״האהבה המסותרת״ שנמצאת לכולנו בלב. אנחנו לא צריכים לעמול עליה, היא נמצאת אצלנו גם בלי שנבקש, build inn מעצם היותנו יהודים... הוא מסביר שאבותינו הם ״המרכבה״, הם עשו בשבילנו את העבודה הקשה, אברהם יצחק ויעקב סללו לנו את הדרך בזכות העובדה שהיו בטלים לחלוטין לקב״ה כמו מרכבה שבטלה לחלוטין לרוכב עליה... רצונם היה באופן שלם ומושלם רצון בוראם. ״וְעַל כֵּן זָכוּ לְהַמְשִׁיךְ נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם עַד עוֹלָם מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּאַרְבַּע עוֹלָמוֹת, אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ וּכְפִי מַעֲשָׂיו״ בכולנו יש נפש רוח ונשמה בהתאם לדרגה שבה נבראנו, שקשורה לשורש נשמתנו (שאותה אי אפשר לשנות), ובהתאם למעשינו, עד כמה אנו עובדים לזכך את עצמנו. אפילו לפושע ישראל, שנמצא בדרגה הנמוכה ביותר, יש נפש ממלכות של עולם העשיה (מלכות היא הספירה הכי תחתונה בין עשר הספירות ועולם העשייה העולם הכי תחתון בין ארבעת העולמות). ולמרות זאת, שנפשו נמצאת במקום יחסית נמוך, עדיין בשל חוק ההתכללות, היא כוללת בתוכה את הדרגות הכי גבוהות של הקדושה, ואף את דרגת החוכמה שבעולם האצילות (חוכמה היא הספירה הכי עליונה ואצילות העולם הכי גבוה). אפשר לדמות את חוק ההתכללות של הקבלה קצת לבובת בבושקה. כל ספירה איננה נפרדת מהספירות האחרות אלא הן נכללות בה, מתלבשות בה. כפי שכעת אנו סופרים בספירת העומר כל יום את הספירה שמתכללת בתוך ספירה אחרת. כך שבסופו של דבר גם הספירה הגבוהה , חוכמה של עולם האצילות , נכללת בספירה הכי תחתונה כאמור. והמסקנה היא: ״ וְנִמְצָא כִּי אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא מְלֻבָּשׁ בִּבְחִינַת חָכְמָה שֶׁבְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה מִיִּשְׂרָאֵל״. מסקנה זו מרגשת מאוד. משמעותה היא שאין מי בישראל, ולא משנה מהי דרגתו ומהי מעלתו, ועד כמה עובד על עצמו, שלא מאיר בו אורו האינסופי של הקב״ה!!! מהגדול ביותר ועד הקטן.... מהאמא בבושקה הגדולה ועד התינוקת בבושקה הכי קטנה

ומהי בעצם אותה חוכמה אלוקית אינסופית שמולבשת בנו, בכולנו? החוכמה היא ״כוח מה״. היא הספירה הראשונה מבין הספירות והיא נמצאת מעל השכל וההבנה. כח ״מה?״, כוח שאנו לא מבינים אותו, לא יודעים אותו, כוח הבלתי ידוע שלא נתפס אצלנו בשכלנו. אנו לא יכולים לתפוס את ספירת החוכמה שבה מתלבש אור האינסוף כי אין לנו כלים מתאימים כדי לתפוס אותה ... כמו שאי אפשר לראות אנרגיה במיקרוסקופ ... (לכן כל הדרכים שבהן מנסים לשלול את ההומאופטיה שפועלת בזכות הכוח האנרגטי שקיים בצמחים , מינרלים וכד׳ לא מסוגלות להוכיח טענתן בעליל). במקום הזה שאין השכל יכול לתפוס נמצאת האמונה. האמונה היא מלמעלה מהדעת וההשגה וכולנו מאמינים בני מאמינים, כולנו מחזיקים בה. איך ולמה? כי ירשנו אותה מאבותינו . אברהם אבינו עבר עשרה ניסיונות קשים שעמד בכולם בהצלחה והוא יצר וחצב עבורנו את כוח האמונה ואת המוכנות למסירות נפש על קדושת ה׳, בזכות עבודתו והתמסרותו המלאה לקדושה. הוא סלל עבורנו את הדרך ולנו לא נותר אלא לעבור בה... קיבלנו את תכונותיו הטובות בירושה, את אמונתו ומסירות נפשו מבלי שנצטרך לקבלן ביגיעה. כולנו ילדים שקיבלו ירושה מכובדת ונאה. לכן, אפילו ״קל שבקלים״, אפילו יהודים שחושבים שאינם בכלל מאמינים, כשמגיע הרגע בחייהם , הם יהיו מוכנים למסור את נפשותיהם בעבור אלוהי אבותיהם, אלוהיהם, ויקראו ללא הרהור או ספק ״שמע ישראל״ ... כשנדרש בחיים כוח של מסירות נפש, אין זמן ופנאי להרהורים שכליים, למחשבות וטענת טענות ״ראציונליות״: כן למסור את הנפש? לא למסור את הנפש? כל אחד ואחת מאיתנו ימסור ותמסור אם נזדקק לכך, מהמקום שמעל טעם ודעת, כי כולנו כאחד קדושים , בני ובנות אבותינו ואימהותינו , בנים ובנות של מלך מלכי המלכים.


תמר, אייר תש"פ 2020



פוסטים אחרונים

הצג הכול