פרק י' - צדיקים שמשקפים את אלוקים

הפרק העשירי בתניא הוא הפרק של הצדיקים... אלה שהם צדיקים גמורים כמו רבי שמעון בר יוחאי זצ״ל שהוריד את אור פנימיות התורה לעולם, וכמו צדיקים אחרים , גמורים ושאינם גמורים. האדמו״ר הזקן מסביר שההבדל בין צדיק גמור לצדיק שאינו גמור הוא שהצדיק הגמור הפך ממש את כל הרע לטוב, את כל החושך לאור, את כל המר הפך למתוק. אין בו בכלל בכלל שייכות לשום רע, לשום תענוג של העולם הזה שאינו קשור לקדושה. הוא כל כולו בביטול לבוראו ומחובר לאורו, לקדושתו. הוא איננו מובדל מן העולם, הוא חי בתוך העולם הגשמי אלא שהעולם הגשמי אצלו וכל מהותו הוא אור אלוקי... וכגודל אהבתו בתענוגים לבוראו כך גודל שנאתו לכל אשר מנוכר ממנו. לעומתו, הצדיק שאינו גמור, גם הוא כבר ״ניצח במלחמה״ עם היצר הרע אך האהבה בתענוגים שלו איננה לגמרי שלמה, ולכן גם לא לגמרי מואס בתכלית ברע... הוא יכול עדיין איפושהו ברוחו להבין מהם תענוגות העולם ומדוע אנשים נמשכים לשם על אף שהוא בעצמו לא מתאווה אליהם. ולכן בעוד שהצדיק הגמור הוא כל כולו טהור, הצדיק שאינו גמור עדיין יש בו בקמצוץ שאיננו נרגש את הרע, אך הוא בטל לטוב שלו ששולט בו. ההבדל הוא מהותי כי צדיק גמור מחובר לקב״ה כמו בואקום, אין שום הפרדה. ואילו זה שעוד לא גמור, אפילו אם טיפונת של אויר נמצאת שם, כבר הואקום לא קיים. אמנם ההבדל הוא בדקויות מאוד מאוד גבוהות... שמי שאינו בדרגתם לא יוכל להרגיש בהן כלל...

האדמו״ר הזקן ממשיל את ה״רע״ שבאדם ל״בגדים צואים״... לאנשים שונים ותרבויות שונות ישנם ערכים שונים זה מזה לגבי ״מהו רע״, כל אחד תופס אחרת לפי פנימיותו ורמת זיכוכו מהו ״הרע״ אצלו... ואילו על בגדים צואים כולם יסכימו ללא ויכוחים... אצל כ ו ל ם בגדים צואים הם מאוסים... הצדיק הגמור הוא כל כולו בגדים טהורים, הוא הסיר מעצמו כל שביב של לכלוך... בגדיו משקפים באופן מלא אלוקות. נשמתו מאירה בגילוי ללא כל הפרעה, הוא כל כולו אלוקות גלויה. ובעוד שהנטייה , שלי לפחות, היא לחשוב שצדיקים הם רק אהבה, ואין להם שום קשר עם שנאה.. מסביר בעל התניא שכגודל אהבתם הרבה לקדושה , כך כאמור שנאתם להיפך ממנה... הם כל כך רגישים שאפילו רק אם למשל נחשפים לדיבורים שאינם לשם שמיים, שאינם קדושים, הם רואים את זה כ״בגדים צואים״ והם עליהם מאוסים. האהבה לטוב (״עשה טוב״) והשנאה לרע (״סור מרע״) זה את זה בהתאמה משלימים , כמו בחוק כלים שלובים... אמשיל זאת דרך דוגמא מהחיים הפשוטים של אנשים שאינם דווקא צדיקים... אדם שהפסיק לעשן וסיגל לעצמו אורח חיים בריא... ככל שהוא אוהב את אורח חייו החדש ומחובר אליו, כך לא יוכל לסבול יותר ואף ישנא את הסיגריות ... ואילו אם אפילו רק במחשבה הוא עדיין חושב שסיגריה גורמת הנאה... יש לו עוד עבודה... הצדיקים הגמורים נקראים גם ״בני עליה״.... הם מסוגלים בכוונותיהם הטהורות לאחד מים עליונים ותחתונים, מעלים תפילתם ומורידים לעולם חסדים. הם לא רוצים להתקרב לאלוקות ולתורה רק כדי להרוות צימאונם... הם לא רוצים דבר לעצמם.... מוסרים נפשם רק בעבור תיקון העולם. כמו ילדה שרואה את הוריה רבים ומוכנה ״להקריב״ את עצמה וטובתה רק כדי לראותם בשלום מתאחדים... כך הצדיקים במסירות נפשם מבצעים ייחודים עליונים, בין הקב״ה לשכינתו הם מאחדים. שנזכה גם אנו להסיר מעצמנו את כל הלכלוכים וניתן לנשמתנו להאיר✨ שנעשה נחת רוח לאבינו שבמרומים🙌🏻 https://youtu.be/2ZbNxKSmvrg תמר, כסלו תש"פ 2019