פרק ט"ו - נשמות הרפתקניות

בערב ט״ו בשבט, ערכנו סדר של ברכות וכוונות פנימיות תוך ברכות על הפירות, והגענו בדיוק לפרק ט״ו... כאילו שתכננו במיוחד... בפרק טו האדמו״ר הזקן מלמד שיש כמה אפשרויות לעבוד את אלוקים. יש ״עובד אלוקים״ שזה מי שנמצא במלחמה תמידית עם היצר הרע שבקרבו שרוצה להפיל אותו ויש את ״עבד ה׳״ . ההבדל בין ״עוֹבֶד״ ל״עֶבֶד״ הוא שהעובד הוא עובד כעת בזמן הווה, הוא כל הזמן נמצא בעבודה פנימית, העבד כבר סיים את העבודה וקיבל את התואר, שם העצם, עֶבֶד. העבד כבר הצליח לכבוש את כל הרע שהיה בו בזכות אהבתו כך ״שלבו חלל בקרבו״, ביטל את היצר לחלוטין מעצמו-זה הצדיק. עובד האלוקים זה הבינוני שכל הזמן עובד ולא נח לשניה שאחרת היצר הרע עשוי להתעורר מהתרדמה... ואולם, גם בתוך הבינוני יש שתי מדרגות של עבודה. יש מי שהיצר והתאוות אצלו הן יותר חזקות ולכן כדי להשתלט עליהן הוא צריך להשקיע הרבה מאמץ ויגיעה, ויש מי שבטבעו הוא טיפוס קצת ״מצונן״ שאין לו כל כך תאוות ולא צריך להשקיע מאמץ כדי לא לעבור עבירות... העבודה של השני בדרגה נמוכה יותר משל הראשון... כי האהבה שלו לה׳ היא רק מהמקום הטבעי שקיים בו , האהבה המסותרת שירש מאבותיו ולא ממקום של עבודה אישית, התבוננות והתגברות של אור השם המאיר מהנפש האלוקית ומכניע את הבהמית. במילים אחרות, הבינוני מהסוג ה״מצונן״ הוא טיפוס שמטבעו קצת ״אפרורי״, אין לו עליות גדולות (לא מגיע לאהבה בתענוגים) ואין לו מלחמות. הוא לא צריך להילחם עם החושך אך גם האור הוא לא כזה גדול. ככל שאצל האדם המלחמה היא יותר גדולה, ככל שהמאמץ שמשקיע והיגיעה הם יותר בעוצמה, ככל שעפ״י טבעו הוא יכול לרדת ״למטה״ כך הוא יוכל להגיע למקום גבוה יותר למעלה... מה שיוצא מכך זה שאל לנו כל כך להצטער על המקומות החשוכים שאנו עלולים להגיע אליהם... כי ככל שהירידה יותר גדולה כך גם העלייה.... ככל שהחושך יותר מחשיך כך בוקע ממנו אור יותר מאיר... הרב יצחק גינזבורג. אומר שישנם שני סוגים של נשמות.... יש נשמות הרפתקניות שיודעות שהן יורדות לעולם כדי לעבור נסיונות וחוויות שאינן תמיד נעימות אך הן יוצאות להרפתקה בחדווה ושמחה כי יודעות שכל הקשיים הם בסה״כ הזדמנויות להתעלות ולהתענג על ה׳ כבר כאן בעולם... ויש נשמות שממש מצטערות , חוששות מהירידה לבירא עמיקתא... מהעולם הכי עליון לעולם הכי תחתון... ככל שנחווה את החיים הללו כהרפתקה, ולא ניפול מכל ניסיון של היצר להראות לנו ש״זה לא ככה״, שמנסה לשכנע אותנו שזה הכל סתם ללא משמעות וללא סיבה ושאין תקווה, ככל שנסרב להאמין לו ונדע שכל ירידה היא הזדמנות ופוטנציאל לעלייה תלולה ונסיקה מעלה מעלה.... אז נתחיל לחוש כבר בירידה את טעם העליה... כי נתבונן קצת יותר פנימה...

אמש הגיעו אלי בחסדי השם הביתה נשמות הרפתקניות ומתוקות שיצאו מביתן החם בטמפרטורה של מעלות ספורות... לא חששו מהקור, ובזכותן היינו יחד מניין, שבו השכינה תמיד שורה😇 ועל אחת כמה וכמה כשמברכות על הפירות ולומדות תורה בחברותא❤️

תמר, ט"ו בשבט תש"פ 2020



פוסטים אחרונים

הצג הכול