פרק ט'- "ולאום מלאום יאמץ"- מי למעלה מי למטה?

בפרק התשיעי של התניא אדמו״ר הזקן ממחיש לנו את המלחמה התמידית המתחוללת בתוכנו בין שתי הנפשות, האלוקית והבהמית (הטבעית). הוא מביא כדוגמא את המתח התמידי והמלחמה הרוחנית שבין יעקב ועשו, מתוך הפרשה שקראנו בשבת האחרונה. בברכת יצחק ליעקב אומר לו שכאשר ישראל ידבקו בתורה ובמצוות, ידבקו בקב״ה, הם ימשלו בעשו (בני אדום ששונאים אותנו מאז אותה שנאה ראשונית של עשו לאחיו יעקב ועד היום) ואילו כאשר נרפה ידינו ונרד ברמה הרוחנית שלנו, אז בני עשו ימשלו בנו.... כך המלחמה בין הנפש האלוקית לבהמית שבנו... כשני מלכים שרוצים למשול על ״העיר הקטנה״.... כשאחד שולט אז ידו העליונה וכשהוא יורד אז חברו עולה למלוכה... כמו שני ילדים שמתנדנדים בנדנדה, כשזה למעלה השני למטה... השאיפה של הנפש האלוקית היא להביא את האדם כולו לרוחניות ואהבה אלוקית טהורה שמבטלת כל רגש שלילי או תאווה. המטרה של הנפש הבהמית להוריד את האדם מדרגתו כך שישקע בקליפות תאוותיו וחומריות קיומו.

בעוד שהנפש הבהמית ממוקמת בלב, בחלל השמאלי שלו, מהמקום שממנו מוזרם הדם לגוף כולו, הנפש האלוקית ממוקמת במוחין: בחוכמה, בינה ודעת של האדם. המוחין מאפשרים התבוננות שכלית גבוהה ועמוקה עד כדי ידיעת השם ממש, הכרה שכלית בהנהגתו והשגחתו והולדת רגשות של יראה ואהבה אליו. כשמתבוננים בגדולתו ומתעוררות אותן יראה ואהבה כלפיו, האהבה הזאת מתפשטת גם כלפי ברואיו. אדם שמחובר במוחין, בלב ובנפש לבורא עולם אוהב גם את כל אהוביו. כי כשאוהבים באמת אז אוהבים מאוד גם את מי שהאהוב אוהב...

כשהנפש הבהמית מתגברת (מתי שאנו מתרחקים מהקב״ה) אז כל הרגשות השליליים כמו שנאה, תאווה וקנאה מתעוררים ומתפשטים ואף עולים למעלה למוחין ומשכנעים גם אותו ש״יש את מי לשנוא״. אז האדם טובע כולו ברגשות שמורידים אותו לשפל קיומו. הזולת הופך להיות מושא לקנאה, תאווה, תחרות ושנאה. האדם מתנכר לכל סביבתו ומנוכר לפנימיותו, חי חיים חיצוניים ובלתי משמעותיים, ונשמתו זועקת מבפנים.

ואולם, כאשר הנפש האלוקית מתגברת, כשאנו מתבוננים בגדולת הבורא, בהשגחה הפרטית שלו על כל נברא ונברא, על הסדר המופתי שדרכו הוא מנהל את הבריאה, על החסד האינסופי שלו ואהבתו שהינה ללא התנייה... על כך ש״תוכו רצוף אהבה״ שכל כולו אהבה שמקיימת את עולמו... אז האהבה הזאת מהמוחין מתחילה להתפשט דרך החלל הימני של הלב שעדיין שייך לצד החסד הימיני שאין בו דם מהנפש הבהמית... וכשדובקים בה ולא מרפים ממנה היא מתפשטת ומתלבשת גם בחלל הלב השמאלי.... האהבה העצומה הזאת שהיא הכוח הכי חזק שקיים בעולם מסוגלת להפוך את כל הרגשות השליליים לרגשות טובים וחיוביים.... היא מבטלת את הקנאה, את השנאה, היא ממתקת את התאווה, הן פשוט נמסות וכלות מעוצמת חום אש האהבה.... אז האדם מתמלא באהבה בתענוגים שהיא מעין עולם הבא, אהבה חמימה ונעימה שממלאת את כל חלקי נפשו בעונג אלוקי של קדושה. הוא מתמלא אהבה שנוטפת ממנו כמו דבש ומאירה את פניו, ממגנטת אליו כל אשר נקרה בדרכו ושואף להגיע לדרגתו, לטעום ולו במתי מעט טעם אהבתו.

זהו הצדיק, שכל מחשבתו, דיבוריו ומעשיו, כל הוויתו היא החיבור עם אלוקיו.

עד שנגיע לדרגתו... לנו יש את מלחמותינו אנו, יש בנו נפש בהמית, יצר רע שאורב לנו בכל פינה ורוצה להפיל אותנו מדרגת האהבה. מנסה לשכנע אותנו שאנחנו רק גוף ותאווה, שאנחנו חיים רק בעולם הזה ואין לנו מה לחלום בכלל על עולם הבא, על טרקלין של אהבה, תורה וקדושה בזיו השכינה. אדמו״ר הזקן ממשיל את היצר רע עפ״י סיפור המובא בזוהר הקדוש ל״זונה״ שמנסה לפתות אותנו ולהכשיל אותנו, להפיל אותנו במחשבה, לגרום לנו לחשוב מחשבות של סוף ושל חוסר תקווה. מנסה להפיל אותנו מדרגת הקדושה של האהבה ללא התנייה, לשכנע אותנו שאנחנו בסה״כ רוצים למלא תאוות גופנו... שאנחנו בדרגה של חיה או בהמה.... ואולם, מטרתה האמיתית של אותה ״זונה״ היא שלא נאמין לה... שלא נתפתה לפיתוייה... שלא נשתכנע... וזאת משום שאף היא בסה״כ שלוחתו של המלך שרוצה לבדוק את בנו, לודא שהוא הולך בדרכו, שהוא מאמין בקדושתו, מאמין בטוב ליבו, מאמין באהבתו הרוחנית הטהורה, מאמין בעצמו ולנצח דבק בו. יודע שהוא חלק אלו-ה ממעל ממש, חצוב מבורא העולם, שהוא בתוכו טהור וקדוש ומובדל. בן אהוב לעולם.

כשנצליח לנצח בכל המלחמות ולתת לנשמתנו האלוקית להתעלות, הנפש הבהמית תֶּשַרְתָּה ותתבטל אל מולה ואז תגיע הגאולה האמיתית והשלמה, פרטית וכללית במהרה

https://youtu.be/fQRgX3ivUKU


שנבחר תמיד להאמין באהבה שהיא אהבתו של הקב״ה ולעולם לא נרפה ממנה, לא נרפה ממנו


תמר, כסלו תש"פ 2019



פוסטים אחרונים

הצג הכול