ערב שבת חזון שבמוצאיה ט׳ באב

הרגש הכי חזק בתקופה הזאת זה געגוע... למה הגעגוע? לגאולה ומהי גאולה? שלמות. כשהכל טוב ושלם באמת, שאין סיגים, אין ספיחים מיותרים. יש חיבורים. גאולה זה שמתחברים. אנו מדברים על חיבור של יה- וה בין קודשה בריך הוא לשכינה חיבור בין שמיים לארץ בין פנימיות לחיצוניות בין רוחניות לגשמיות בין פייסבוק לעולם שבחוץ בין הכי עליונים להכי תחתונים בין הקב״ה לנבראים בין תורה למצוות במעשים בין איש לאשה בין בני משפחה בין עם לארצו בין השכל ללב בין האור לכלי בין החלום למציאות. במצב של גלות יש נפרדות ואין חופש, יש תלות הגאולה היא היכולת להיות מחוברים בחיבורים בלתי אמצעיים. החיבור לא תלוי בשום דבר, לא בזמן ולא במקום, ואין דבר שיוכל למנוע אותו. אין שום דבר שבעולם שיוכל לנתק אותו. ויחד עם זאת הוא לא מעיק או מגביל או סוגר, הוא חיבור שהכי משחרר. חיבור חופשי. חופש בחירה מוחלט ורק הטוב נבחר. כי יש רק טוב. יש רק אהבה. אין שום רע. יש גלות שנוצרת במהלך החיים ויש גלות שנולדנו לתוכה הגאולה האמיתית היא לא רק להתגעגע ולחזור לחיבור שהיה, אלא אל מה שעוד לא זכינו לחוות, מה שעוד לא היה. המושלם האמיתי. יש תקופות בחיים שמרגישים אותה או לפחות רק טועמים מתיקותה של השלמות הזאת של האהבה הזאת של הגאולה כשאת מחוברת בתוכך לבוראך ומרגישה את אהבתו פועמת בליבך כשאת ממש חווה את האחדות בכל נימי נפשך, דמך וגופך ולעתים זה בהבזקים, ברגעים, שבהם את מתעלה מעבר למה שיהיה ומה שהיה, וקשורה לאינסוף. מאבדת את עצמך בתוכו, אורך נבלע באורו. נשמתך בלועה בתוכו. אין לך קיום ואת באושר עילאי. את לא זקוקה. את טובעת באהבה.


שבת שלום,


שתחזינה עינינו בשובך לציון בחסד וברחמים


תמר, אב תשפ"א