על מידת האמת - פרשת "תולדות"
אמת היא חותמו של הקב"ה. "בראשית ברא אלוקים" - סופי תיבות "אמת". חז"ל אמרו (שבת נה): "חותמו של הקב"ה אמת". דרכו של מחבר שהוא טובע את חותמו ונותן את שמו בשער הספר. כך טבע הקב"ה את חותמו 'אמת' בראש ספרו – התורה.
ואת האמת נתן ה' ליעקב אבינו כפי שנתן לאברהם את החסד - "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם" (מיכה ז' כ').
בפרשת "תולדות" - נולדים ליצחק ורבקה התאומים עשיו ויעקב. יעקב צדיק, "איש תם יושב אוהלים" - נמשך לאוהלה של תורה עוד מבטן אימו, ועשיו אחיו רשע - עוד קודם לידתו נמשך לעבודה זרה. עשיו מכונה "איש יודע ציד, איש שדה" ורש"י מפרש ש"יודע ציד" הכוונה לכך שהיה רמאי ונהג לרמות את אביו יצחק. עשיו גרם לאביו לאהוב אותו בדרך רמאות ושקר ולא בדרך האמת. לעומתו יעקב היה איש תם וכפי שמפרש רש"י - לא היה בקי בענייני מרמה (כמו אחיו), פיו ולבו היו שווים ולא היתה לו החריפות שנדרשת לרמאות. היה תמים - איש אמת.
יחד עם זאת אנו רואים בהמשך הפרשה שלאחר שיעקב קנה מעשיו את הבכורה בנזיד עדשים (וזאת משום שעשיו היה בז לבכורה ולכן כל כך בקלות מכר ליעקב אותה), הוא מקבל הוראה מאמו רבקה וניגש לאביו במרמה לקבל את הברכה שהיתה כביכול אמורה להינתן לאחיו הבכור. עולה השאלה: אם יעקב הוא איש אמת מדוע עסק במרמה לצורך קבלת הברכה? והתשובה היא שעשה זאת מחוסר ברירה ולא ממש מבחירה. הוא קיבל הוראה מאמו שראתה בנבואה שהוא זה שעפ"י האמת צריך לקבל את הברכה והיא במסירות נפשה ובידיעה פנימית שזו האמת, שזה רצון האלוקים, שלחה אותו למשימה. וכאשר אמר לה יעקב : "אוּלַ֤י יְמֻשֵּׁ֨נִי֙ אָבִ֔י וְהָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כִּמְתַעְתֵּ֑עַ וְהֵֽבֵאתִ֥י עָלַ֛י קְלָלָ֖ה וְלֹ֥א בְרָכָֽה" - רבקה עונה לו : "עָלַ֥י קִלְלָֽתְךָ֖ בְּנִ֑י אַ֛ךְ שְׁמַ֥ע בְּקֹלִ֖י". לרבקה לא היה שום ספק שזו הדרך הנכונה והרצון האלוקי. ויעקב בכך ששמע בקולה גם מילא מצוות כיבוד אם וגם שמע בקולה כנביאה.
כלומר ה"מרמה" של יעקב היא "חוכמה" כפי שפירש רש"י. והיא הופכת להיות "כשרה" מעצם תכליתה. התכלית היא שקובעת אם המעשה הוא מעשה של אמת או שקר ולא המעשה כשלעצמו. אם הוא מעשה שתכליתו לקיים את רצון האלוקים הוא מעשה של אמת אפילו שעל פניו נראה כמעשה רמאות. לעומת יעקב שהיה במהותו כאמור איש אמת ששונא שקר, עשיו, היה במהותו רמאי. רש"י המשיל אותו לחזיר, שהוא שוכב ופושט טלפיו כדי להראות שהוא כביכול "טהור" למרות שהוא טמא במהותו. כך עשיו ודומיו - גוזלים וחומסים אך מראים את עצמם בחוץ כביכול "כשרים". אם כך, הפנימיות היא שקובעת אם אדם הוא איש אמת או שקר... אם הוא משרת את כוחות הקדושה או כוחות הטומאה... ולפעמים מעשים שנראים בחוץ "לא כשרים" במהותם הפנימית הם טהורים...
ועובדה זו עלולה לבלבל אותנו לפעמים... כי אנו רואים בעינינו האנושיות ולא רואים לפנימיות נפשו של האחר כמו האלוקים... "כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וה' יִרְאֶה לַלֵּבָב" (שמואל א ט"ז ז) ולכן, אל לנו למהר ולשפוט אנשים אחרים. טוב יהיה אם כל אחד ואחת מאיתנו רק יתבונן לתוכו פנימה ויחפש בתוכו/ה את האמת - את רצון האלוקים.
בשפה הקבלית, יעקב מגלה בעולם את ספירת התפארת - שהיא מידת הרחמים - המיצוע בין החסד של אברהם לגבורה של יצחק. החסד היא האהבה המוחלטת של אברהם, אדם שמחפש רק לתת ולעשות טוב לאחרים ובעולם, בלי שום חשבון וברוחב לב. בלי לשקול אם מגיע או לא מגיע, לתת מעצם לבו הטוב גם לצדיקים וגם לרשעים - כולם בעיניו כשרים. הגבורה היא מידת הדין של יצחק. היא מציבה גבולות לחסד. לפי הדין רק מי שמגיע לו יקבל. רק הצדיקים. לתת בצורה מדודה בדיוק את מה שמגיע ולמי שמגיע ואפילו לא טיפ טיפה יותר... ומידת הרחמים היא המיצוע בין השתיים על אף שמקבלת יותר מהחסד - היא מעין ענף של החסד שהוא הגזע. במידת הרחמים האדם מודע לכך שישנם כאלה צדיקים שמגיע להם ואחרים שלא מגיע להם - ובכל זאת נותן גם לרשעים, לא כי חושב שהם כשרים אלא מתוך מידת הרחמים...
וזוהי המידה שמקבלת את חותמת האלוקים.
זאת המידה שהיא אמת ותישאר אחת לנצח נצחים.
כי החסד הוא צד אחד והגבורה צד שני ואילו התפארת היא מושלמת בפני עצמה ולא צריכה עוד מידה שתאזן אותה... מכאן לומדים שגם לנו כדאי לאמץ לעצמנו את מידת הרחמים... חסד כשלא מאוזן עלול גם לפגוע - כמו אהבה בלתי מוגבלת, הרעפת מתנות ושפע מוגזמת שבסופו של דבר מקלקלת... וגבורה ללא חסד היא מצמצמת וכובלת והרבה מדי גבולות עלולים לדכא נפשו של אדם ולפגוע בו גם בסופו של דבר... והראייה- מאברהם (חסד לבד) יצא גם ישמעאל ומיצחק (גבורה לבד) יצא גם עשיו... ואילו מיעקב (מהרחמים) יצאו 12 השבטים שכולם בני ישראל צדיקים...
בית המקדש הראשון היה כנגד אברהם (חסד) וחרב, בית המקדש השני היה כנגד יצחק (גבורה) וחרב ואילו בית המקדש השלישי יהיה כנגד מידת התפארת והרחמים של יעקב ויהיה נצחי!
שנזכה כולנו לראותו עומד גלוי ונצחי במהרה בימינו והאמת תהיה חקוקה בלבבותינו.
תמר, חשון תשע"ח 2017
Comments