על אהבת חינם

על אהבת חינם...

איך נתקן את העולם? בזה שנתקן את עצמנו, נתקן את האהבה שבלבנו. אהבה היא משאב יקר, הכי יקר בעולם, שלא עולה דבר. היכולת לאהוב היא מתנה אלוקית שניתנה לכולנו בחינם. וכפי שהשם אוהב אותנו ונתן לנו את היכולת לאהוב כמותו, מצווה עלינו ליישם זאת בחיינו ובכך לממש רצונו. את מי הכי קל לנו לאהוב? את עצמנו לרוב, ואת ילדינו שהם חלק מאיתנו. אהבה ללא תנאי וללא תמורה היא האהבה המתוקנת, הרצויה. כפי שאם מיניקה ובכך מעניקה לתינוקה בנתינה וחסד מוחלט את חלבה.

קל לנו לאהוב את מי שנותן לנו ועושה לנו טוב. מי שאומר לנו מילים טובות ומחמאות, מי שנותן לנו לחוש שקיומנו נחוץ. את מי קשה לנו לאהוב? את מי שפגע בנו. פגע ברגשותינו. ושם בדיוק העבודה שלנו, שם התיקון האמיתי שיכול להביא מזור לעולם. אם כל אחד יתקן את עצמו בקטן. דווקא אותו, את זה שהכי קשה לנו איתו, אותו אנו מצווים לאהוב. זה שפגע לנו באגו והפעלנו עליו את מידת הדין... במחשבתנו, ולעתים גם בדיבורינו ומעשינו, הקטנו אותו והגדלנו את ה"מעשים הרעים שלו". השווינו אותו לעצמנו. אנחנו טובים וחסודים ולעולם לא היינו כך מתנהגים... זה הוא/היא ורק הוא/היא שהם שפלים. אנחנו מעליהם "מרוממים", אז איך הוא/היא העז/ה? כך לומר או להתנהג אלינו? אנחנו, המורמים! וכל זה נעשה בתת מודע. בחוץ אנחנו מרגישים ה"פגועים" וה"מסכנים"... לכל אחד מאיתנו, אם נחשוב טוב ובכנות, יש את האחד או אחת שהצליחו לפגוע בנו. וזאת רק משום שראינו רק את עצמנו. אם היינו מביטים מרחוק לאגו שלנו, היינו מצליחים לראות גם אותו/אותה, את רגשותיו הוא, את רגשותיה. ואם רק נעשה זאת, נצליח, במאמץ רב אמנם, להאיר בתוכנו את האהבה כלפיהם. לא נילחם בכעס, בעלבון, גם אם ננסה זה לא יעזור... אלא נשאף, במקביל לרגשות השליליים, להעיר בתוכנו את האהבה ומתוך כך להגיע לרגש מתוקן כלפיו או כלפיה. רגש של רחמים. הרחמים המתוקנים, הם הרגש המאוזן בין דין לחסד. הם התולדה של התהליך הזה שמחד רואה את השלילי ומאידך מכניס את החיובי. אם נפעיל את מידת הרחמים, נצדיק את היותנו בני אדם, נדמה את עצמנו לעליון, לשוכן במרומים שכולו אהבה ורחמים אינסופיים... כי אם נביט עלינו, על מעשינו, נדע בתוכנו שגם אלינו הקב"ה נוהג לפנים משורת הדין... אם העולם כולו היה דין, על כל מעשה קטן שאינו ראוי היינו עוברים מן העולם... אך הקב"ה, אף שרואה את כל מעשינו השליליים, מאמין בנו, בפנימיות הטובה שלנו, ונוהג איתנו ברחמים... וכך עלינו לנהוג עם זולתנו. אין לנו זכות לתקן אחרים, אלא רק את עצמנו, ויש עלינו חובה לאהוב אותם בליבנו. ובזאת נקיים את המצווה: ״ואהבת לרעך כמוך״ אם כל אחד ואחת מאיתנו יקח על עצמו לתקן את האהבה שבקרבו, יחד נוכל לתקן את כל העולם ולהביא לגאולה אמתית, מידית ושלמה.



פוסטים אחרונים

הצג הכול