סדר הבריאה - פרשת "בראשית"

מתחילים מהתחלה... במטרה להגיע כל פעם לתובנה יותר גבוהה, להגיע קצת יותר למעלה... לגעת לא לגעת בבריאה לעולם, לפחות עד הגאולה השלמה, לא נוכל להבינה על בוריה אך כן נדע שיש בה סדר מופלא. ״סדר מסודר יש כאן״ וכמו בששת ימי בראשית כך בכל דבר... סדר מופתי ומסודר אף אם נדמה לפעמים שיש בלאגן... וכל זה נברא בכדי שנקיים את תפקידנו כאן... נשלים את המטרה שבשבילה עלינו לקב״ה במחשבה... שבשבילה צימצם את אורו, האציל מעצמו וברא את עולמו. אור האינסוף לא יכול היה להיקלט בעולמות ללא שבירה ולכן במילים ״ויהי אור״ נפרד האור מאור האינסוף כפי שיכולים העולמות לסבול . ככל שגובר הצמצום כך גדלה ההתגשמות , ההתעבות. השפע עצמו הוא עדין ודק, פשוט ומופשט כמחשבה טהורה שהיא דקה מן הדקה. במעשה הבריאה נברא יש מאין, בסדר המסודר של ההשתלשלות... ראשית כל נבראה חוכמה-ממנה בינה-ומשתיהן- אבא ואמא - נולדה הדעת. ״וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא״ (איוב) - החוכמה הגיעה מהמקום העלום שנקרא "אַיִן" , שהוא מעל הבריאה, מעל הטבע, מעל ההשגה. ולמה לנו לדעת כל זאת? כי לשם אנו רוצים לחזור... לאַיִן... למקום שלפני הקלקול של אדם הראשון... למקום הטהור שבו האחדות עם הבורא והבריאה היא בשלמות, ללא הפרדה. לפני שאכלו אדם וחוה מעץ הדעת היו ערומים ולא התבוששו, כי היו באחדות מופלאה עם נשמתם, חיו את אור אהבתם. לא היתה ממשות לעצמם, שיקפו בשלמות את אורו של בוראם. ואולם, ברגע שבו נכנסה הדעת לתמונה החלו להיפרד מאור הבריאה, החלו להרגיש את קיומם, את צרכיהם, הפכו ל״יש״ בעיניהם. ה״אָיִן" הפך ל"אַנִי". והאהבה הטהורה הפכה להיות תאווה לעצמי. ככל שאנו עסוקים בעצמנו... במה אנו מרגישים (המידות והרגשות הן תולדות של הדעת- התודעה העצמית), במה ״אנחנו״ רוצים, באיך ״אני״ רואה את הדברים, איך ״אני״ מפרשת את הפסוקים, ככה אנחנו מתרחקים מהאמת הפשוטה , אנחנו סתם מסבכים אותה... ככל שנתרחק מעצמנו, ככל שלא ננסה ״להעצים״ את קיומנו, ״לממש״ את עצמנו, כך נתקרב יותר לאמת של ייעודנו. האמת היא שאין בכלל דבר בעולם חוץ מאשר בוראנו.... בזכות הכוח ההווה המהווה אותנו כל שניה ורגע רק כדי שנבחר להיות כלי לאורו , כדי שנתקן את עולמו. כי ״אלה תולדות השמים והארץ בהבראם״ כפי שמסביר רבי לוי יצחק מברדיטשב- פרושו שתכלית בריאת השמים והארץ היא שהעליונים יקבלו ממעשי התחתונים. שהנבראים התחתונים הם אלו שיגרמו לשפע לזרום מטה ממרומים. ״כמו שהמטר יורד מלמעלה למטה מחמת האדים העולים מן הארץ , כן כל מעשה השכינה והנהגת עולם הזה תלוי במעשי התחתונים״ (זוהר). כביכול, נדמה לנו , שאין קשר בין ירידת המטר לבין מעשינו כאן... אך הקשר הוא הדוק ומהודק... אנחנו ומעשינו אחראים להורדת השפע בכל התחומים, להורדת החסד, להורדת גשמים... בבריאת העולם ביום השני הפריד הקב״ה בין מים עליונים למים תחתונים. דרש על כך ״רבנו בחיי״ ואמר שהמים התחתונים נקראו ״מים בוכים״ , בוכים מאז מעשה הבריאה על שנתפרדו מהמים העליונים ונתרחקו מאת ה׳. לכן קיבלו ״פיצוי״ בכך שנוסכים אותם על המזבח בבית המקדש בזמן חג הסוכות. ואולם, פיוס זה אינו תקף בזמן שבית המקדש איננו קיים... והמים ממשיכים בבכייתם אלא אם עולים אדיהם ומורידים גשמים מבורכים כך ששוב מתמזגים הם עם המים העליונים... ואולם הדבר תלוי בנו... ככל שאנו מתרחקים מנשמתנו, מבוראנו, מתפקידנו, מקיום תורתנו, כך אנו גורמים להסתרת פני אלוקינו... השכינה עולה ומתרחקת ומסתלקת מעינינו... והשפע והמטר לא יורד עלינו... אז אנו בוכים יחד עם המים התחתונים : ״ על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון״... כאשר אנו מתמזגים עם סדר הבריאה, אז מנגינתה ערבה ונעימה, גשמי הברכה מגיעים בעיתם, עונות השנה מתאימות לזמנן, אין אנו מרגישים את עצמנו וגופנו כלל... אנו בריאים כי אנו השתקפות מושלמת של העליונים. כותב ר׳ לוי יצחק שביום ביאת משיח צדקנו הארץ תהיה קודמת לשמים, דהיינו ישראל (אנחנו) שהם ב״ארץ״ הם קודמין למלאכים, ואימתי יהיו ישראל במדרגה למעלה מן המלאכים? כשיהיו ישראל במדרגת ״אַיִן". שאז יתגלה מלכותו יתברך ויראו בגלוי שקיום הכל הוא ע״י ״אַיִן". כל הדומם, הצומח, החי והמדבר יהיו במדרגת האַיִן ואז יבוא משיח צדקנו ששמו עלה במחשבה עוד קודם הבריאה... שבת שלום ומבורכת בהתמזגות והשתקפות מושלמת בין עליונים ותחתונים אצלנו ממש בתוך הבתים והרבה הרבה גשמים מבורכים

https://youtu.be/LH05ug0gbpU

תמר, תשרי תש"פ 2019