להיות מצה - ערב פסח

ערב פסח . כולנו עסוקים בהכנות לחג, ובכל זאת ניקח לנו רגע הפוגה להתבונן על המצה ומשמעותה.

המצה היא לחם שטוח, לא תפוח, לחם עוני שמהותו היא צניעותו. המצה בדיוק הפוכה לחלה התפוחה והעשירה, הלחם הגבוה, בעל הטעם העשיר והערב לחך. המצה בטעמה היא תפלה ואין לה טעם נוכח וחזק משל עצמה. זוהי מצווה בערב פסח לאכול מצה. לא רק כדי להזכיר לנו את יציאת מצריים, לא רק בגלל שאז הבצק לא הספיק להחמיץ, אלא גם, ואולי בעיקר, כדי לחבר אותנו למקום הנכון שעלינו להיות בו בנפשנו - להיות מצה בעצמנו. להיות מצה זה אומר להיות בשפלות והכנעה. להכניע את האגו הנפוח, היישות העצמית שלנו שרוצה כל הזמן להשתלט על חיינו. ככל שנרגיש יותר קיימים ונרצה להיות יותר חשובים ומכובדים, להיות "מוגבהים", כך נרגיש יותר נפרדים ויותר בודדים. כי כשאנחנו מלאים בעצמנו אין לנו מקום להכיל את זולתנו וממילא לא נוכל לחוש בקשר התמידי שיש לנו עם בוראנו. כל הנפיחות מגיעה מהגאווה, החשיבות העצמית, התודעה האישית. להיות מצה אומר לפוצץ את בלון האגו והאנוכיות ולהיות מצומצמים. מצומצמים ברצונות הפרטיים ופנויים לקבל רצונות אלוקיים. להיות מצה אומר להיות מצע לכל מה שעובר עלינו ולקבל באהבה את המציאות שמסביבנו. להיות מצה אומר גם לקבל ולאהוב את עצמנו. אפילו שאנחנו לא מושלמים, אפילו שאנחנו תפלים, אפילו שאנחנו הרבה פעמים לא מבינים. המצה לפי הקבלה היא "אוכל האמונה". כשאוכלים מצה מקבלים אמונה. האמונה חודרת לתוכנו, ממלאת אותנו ומרגיעה את נפשנו. כי האמונה נמצאת במקום שבו השכל כבר לא מבין. במקום שבו כבר אי אפשר להסביר. לרובנו יש הרבה סיבות, וגם אם אין אז נמצא, להיות עצובים. ואפילו אם חיינו רק מתוקים מספיק שנקרא קצת חדשות... ונשמע על ילד בן 4 שבסה"כ הלך לשטוף את מכונית משפחתו ולעזור בניקיונות הפסח יחד עם אחיו בשמחה וטוב לבב, וננעל במכונית ועבר מן העולם ממש כאילו במחי יד... איך אפשר לשמוח אחרי ששומעים כזה דבר??? הלב נשבר ומתמלא בעצב ויגון מר. איך אפשר לחשוב על פסח ושמחה? רק מרור ממלא את הלב והנשמה. אבל אז פשוט הופכים למצה. מצה שטוחה שלא מבינה דבר, שלא מנסה להבין ולא שואלת שאלות כלל. וממשיכים למרות הכל בהכנות לחג, בלי לחשוב, פשוט בהכנעה למצווה. ומגיעים לזמן אכילת המצה. ואחרי ההכנעה, ואחרי שהפכנו למצה וקיבלנו את המרור באהבה, אז מגיעה הגאולה. אז נכנס בנו אור החוכמה, אור האהבה, החיבוק והרחמים הרבים של השוכן במרומים. ככה בלי שנבקש, פשוט מאיר לנו ובנו ונותן לנו תקווה, מכניס בנו שמחה ואהבה. רק בגלל שהסכמנו לוותר על עצמנו, על יישותנו ופינינו מקום לו - לאורו ואהבתו. לא נוכל להרגיש זאת אם נתבצר בעמדת "פרעה". אם נקשה עורפנו ונדבוק בעמדותינו ובתפיסותינו הקשות לגבי העולם, חוסר הצדק, חוסר ההגיון המשווע, חוסר השלמות המייגע. אם נתעקש לאכול את הלחמנייה התפוחה והערבה, לא נדע לעולם כמה טוב ורגוע זה להיות פשוט מצה. שנזכה כולנו לגאולה שלמה אמיתית ומיידית, פרטית וכללית. שיתגלה משיח צדקנו במהרה בימינו, ישים סוף לסבלותינו ולמרורינו ונוכל לברך ולומר לבוראנו מעומק נשמתנו "תודה לך השם שאנפת בנו". https://www.youtube.com/watch?v=C8h0yQZZyXk פסח כשר ושמח לכל עם ישראל 🍷🍷🍷🍷💖🌸🌼🌻🌺🌾🌹🌿


תמר, ניסן תשע"ח 2018