כרחל לפני גוזזיה נאלמה - פרשת "ויצא"

כשקוראים את סיפורי התורה אי אפשר שלא להתפעם מגדולתם של אבותינו וגדולתן של אימהותינו. כאלה נסיונות גדולים הם עברו עד שכל מה שאנו עוברים בחיים נראה כמשחק ילדים.

למדנו השבוע בלימודי התניא על מעלת הביטול:

״וְהִנֵּה עִנְיַן הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה הוּא גִּלּוּי אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא בְּאֵיזֶה דָּבָר, וְהַיְנוּ לוֹמַר שֶׁאוֹתוֹ דָּבָר נִכְלָל בְּאוֹר ה' וּבָטֵל לוֹ בִּמְצִיאוּת לְגַמְרֵי, שֶׁאָז הוּא שֶׁשּׁוֹרֶה וּמִתְגַּלֶּה בּוֹ ה' אֶחָד. אֲבָל כָּל מַה שֶׁלֹּא בָּטֵל אֵלָיו בִּמְצִיאוּת לְגַמְרֵי, אֵין אוֹר ה' שׁוֹרֶה וּמִתְגַּלֶּה בּוֹ״ (ליקוטי אמרים, ל״ה)

בפרשת השבוע ״ויצא״ אנחנו רואים את מעלה זו באימהות והאבות, שאין להם מציאות בפני עצמם, וכל רצונם להתבטל לה׳ שבורא ומחייה אותם. אחרת, לא ניתן להבין בשכל איך אחות מוותרת לאחותה על אהבת חייה, איך יעקב מסוגל לעבוד במשך 20 שנה אצל לבן שמרמה אותו כל הזמן. איך אישה מסוגלת לתת את שפחתה לבעלה רק כדי להביא עוד זרע בר קיימא.

בפרשה שלנו אנחנו פוגשים את רחל ולאה.

התורה משבחת את יופיה של רחל, אך מסביר אור החיים הקדוש שיעקב אהב את רחל לא בשל יופיה אלא משום שהיא בת זוגו. יעקב צדיק ולא מתפעל מעניינים חיצוניים אלא חי חיים רוחניים ואהבתו לרחל באה מתוך הכרה פנימית שהיא שייכת לו בשורש נשמתה, ולא מפני שהיא יפה.

במפגש עם רחל מודגשת האהבה העצומה עד כדי בכייה. צדיקים יודעים לשלוט על ליבם, ליבם ברשותם. המוח שליט על הלב. רואים תכונה זו אצל יעקב היטב בהמשך הפרשה לאחר שהוא מגלה את מעשה המירמה. הוא לא יוצא מדעתו, לא מתפרץ על חמיו ובטח שלא מבזה חלילה את רעייתו. כי אצל צדיקים ״כולן שווים לטובה״. מסביר אור החיים שהקפדתו של יעקב בעניין המרמה היא רק משום לא כיוון נכון בליל הכלולות… וכי לא רצה שיהיה בכך גנאי לרעייתו החדשה.

אך אנחנו רואים שגם אם היתה בליבו אכזבה הוא כמעט לא ביטא אותה, אלא רק שאל לפשר המירמה.

אם כך, איך זה שבמפגש עם רחל הרגשות היו כל כך עזים? אי אפשר לחשוד ביעקב שהמוח שלו לא מספיק חזק כדי לשלוט על רגשותיו.

מסביר הרבי מליובאוויטש, שהסדר הרצוי בדרך כלל הוא שהמוח ישלוט על הלב, שהרגשות יונהגו על ידי השכל, כי רק אז הנהגת האדם היא כדבעי. אך לפעמים לא מספיקה עבודה ״מסודרת״ על פי טעם ודעת אלא זקוקים לעבודה נעלית יותר שלמעלה מהגבלת השכל וזו היא על ידי הלב.

לעתים הלב הפנימי מרגיש רגש אלוקי אינסופי ועוצמתי, שאותו שום מחשבה לא תוכל לעצור, כי אי אפשר להילחם עם הקב״ה בעצמו שהאהבה הזו היא ממנו. זאת אהבת יעקב ורחל.

מסבירה תורת החסידות, שעוצמת האהבה הזו מגיעה מכך שרחל שייכת לספירת המלכות, הספירה התחתונה ביותר. זו הספירה שמתבטאת בדיבור, השפעה לעולם החיצוני. לאה שייכת לספירת הבינה - לעולם המחשבה, מקום פנימי יותר, גבוה יותר.

המהות של יעקב ששייך לספירת התפארת המרכזית שמחברת בין החסד של אברהם לגבורה של יעקב, שיעקב הוא ״בריח התיכון, המבריח מן הקצה אל הקצה״. הוא מסוגל להמשיך את אור אינסוף מהקצה העליון בספירת הכתר עד לספירה הכי תחתונה במלכות. לכן יודע שעם רחל הוא יוכל להביא את אור אינסוף עד עולם המעשה. כשהוא נושק לה הוא מתחבר איתה בזיווג נשיקין העליון (בחינת חוכמה- בינה- דעת) והוא רוצה להמשיך את החיבור והיחוד הזה עד ליחוד התחתון והגילוי בעולם החיצוני.

אדמו״ר הזקן מסביר שזה הגילוי שהיה בזמן שבית המקדש היה קיים. כל הספירות העליונות היו גלויות בארץ ישראל שהיא בחינת רחל. המחשבה התלבשה בדיבור והדיבור התגלה כלפי חוץ. לכן היתה אז נבואה בגילוי, היתה השראת שכינה בקודש הקודשים, היו אורים ותומים.

לאחר חורבן בית המקדש כשיצאו בני ישראל לגלות, השכינה גלתה איתם, והיא בחינת רחל. לכן הדיבור נעלם ורחל היא כרחלה הנאלמת לפני גוזזיה. מתבטלת למול מציאות גלותה.

כשיעקב ראה שהוחלפה רחל בלאה הוא התבטל למול המציאות שנכפתה עליו כי יעקב הוא צדיק ובוודאי ידע שטרם הגיעה השעה שבה יוכל להמשיך את אור אינסוף עד למטה. שעליו לפעול בעולם המחשבה. ובאמת שבוע לאחר שקיבל את לאה, זכה לקבל גם את רחל. כשהתבטל ולא נלחם, זכה לממש את רצונו הפנימי בבוא הזמן.

לפעמים בחיים אנו חותרים להגיע מיד לתוצאות, מוותרים על שלבים, מתחמקים מהתמודדויות.

בחינת לאה- היא עלמא דאתכסיא- עולם המכוסה- וספירת הבינה ממנה מגיעים לחיינו כל מיני התמודדויות לא נעימות ואף חלילה קשות. ואין לנו ידיעה והבנה באמת מדוע אנו זקוקים להם, לאותם דינים. על פניו הם גורמים לנו לסבל, מצוקה, כאב וגעגוע. אך אם התפללנו ועשינו כל שביכולתנו כדי לצאת מאותם מצבים והם בכל זאת ממשיכים, סימן שיש להם תפקיד והם שלבים חיוניים במסע החיים. בזמנים הללו אנחנו יכולים לקבל כח ואמונה מהאבות והאימהות שלנו. להיות כיעקב שהתבטל לרצון ה׳, להיות כרחל… להתבטל כרחלה אל מול גוזזיה ולזכור שבכל מקום שבו אנו נמצאים יש לנו תפקיד מיוחד וחשוב שרק אנחנו יכולים ומצווים לעשות. אז במקום להצטער על הרצונות הלא ממומשים, לממש בשמחה את מה שרוצה עבורנו ה׳. ועם הזמן ימומשו כל הרצונות האלוקיים. ואפילו אם לא נזכיר לו, הוא יודע הכל וזוכר. יבוא יום

״ וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת רָחֵ֑ל״.

שבת שלום,

תמר, כסלו תשפ"ה