כטיפת מים על אדמה יבשה - הילולת האר"י הקדוש ותניא

הערב הקדשנו את הלימוד לזכות האר״י הקדוש ז״ל, רבי יצחק בן שלמה לוריא, שהילולתו היום זכותו יגן עלינו אמן. האר״י נולד בירושלים בשנת רצ״ד (1534), בגיל 8 התייתם מאביו מולידו ודבק מילדותו בכל לבו באביו שבשמיים. הוא עבר עם אמו לגור אצל דודו שבמצרים ושם העמיק את תלמודו ונחשב כבר בגיל צעיר מאוד לעילוי. בדרך פלא הגיע לידיו ספר הזוהר ומאותו רגע הקדיש את כל כולו ללימוד הקבלה שהלהיטה אותו והוא התבודד והכניסה לתוך פנימיותו. במשך עשרים שנה שקד על לימוד הזוהר מתוך חשק רב ותפילות מרובות בדמעות. הוא נעשה ״בעל בכי״ והאמין בכוחן הרב של דמעות שאפילו שערי תורה וחוכמה נסתרה נפתחים לפניהן. הרבה סודות נפלאים נתגלו לו ונמסרו לו משמיים אך לא היה לו למי למסור אותם במשך שהותו במצרים. אז הוא שמע שבארץ הקודש נוצר מרכז של תורה וקבלה בעיר צפת שעליה נאמר ״כי מצפת תצא תורה לכל תפוצות הגולה״. נפשו ערגה להגיע אליה והוא אכן זכה לעלות ולהתיישב בה יחד עם משפחתו בהיותו בן 36 שנה בשנת ש״ל (1570). שם זכה ללמוד אצל רבי משה קורדבירו לזמן קצר עד שהסתלק הרמ״ק ושם הכיר את מי שהפך לתלמידו המובהק ומי שזכה להנציח בכתובים את תלמודיו - רבי חיים ויטאל זצ״ל... מסופר שלפני שעלה לארץ נתגלה לאר״י הקדוש אליהו הנביא שמסר לו שהוא עומד למצוא בה חכם אחד ששמו רבי חיים שאותו עליו למשוך אחריו, לסמוך ידו עליו ולמסור לו את כל חוכמתו כי הוא ימלא את מקומו וכל עצמותו באה לעולם הזה כדי לתקן את נשמתו... הקשר המופלא והנשגב בין האר״י לתלמידו רבי חיים ויטאל מתגלה בעדות שנתן רבי חיים עצמו (בספר הגלגולים): ״כשבאתי אני הצעיר חיים אצל מורי... ללמוד ממנו חכמה זאת, הוליכני עמו לטבריה בתוך הים בספינה קטנה. וכשהיינו נגד החלונות של הבית הכנסת הישן , לקחני... ואמר לי: ׳עכשיו תוכל להשיג בזאת החכמה כי שתית מבארה של מרים הנביאה׳. משם ואילך התחלתי להיכנס בחכמה הזאת״. מסופר שרבי חיים, כששמע מפיו של האר״י את הרמזים העליונים כמעט יצאה נפשו בדברו אתו... דמה עצמו כשועל לפני הארי... בשלב זה האר״י ביקש להפסיק ללמדו ורבי חיים לבש שק והשליך עצמו בבכי לתוך אֶפֶר, למחרת ביקש מהאר״י בתחנונים שימשיך ללמדו... ״אל תרחיקני מעמך״... והשיב לו האר״י שהאפר שהאפיר בו עצמו הועיל לו. אמר לו: ״מכאן ואילך... אני מלמדך הכל, בעזרת השם יתברך... ״ומאותו יום והלאה ׳נער לא ימוש מתוך האוהל׳ והיה מוסר לו סתרי תורה שנה אחת תמימה. למעשה כל הלימוד של רבי חיים מהאר״י נמשך פחות משנה ומחצה... אך אי אפשר לכמת את כמות האור שעברה אל תוך הכלי הטהור... כך זה כשישנה התאמה מלאה בין אור שמוסר שפע לכלי שמקבלו על מנת להמשיך ולהעבירו... האור, החסד, המים נטמעים כולם בכלי בשלמותם. כמו טיפת מים על אדמה יבשה שסופגת את כל הטיפה בצמא וגמיעה, אל תוך תוכה. זה לא כמו שלומדים איזשהו ״ידע״ שהוא חיצוני ואני צריכה להתאמץ כדי לזכור, זאת תורת אמת שנכנסת הישר אל תוך פנימיותי ונטמעת בי והופכת לחלק בלתי נפרד ממני. אפשר לקבל כך רק כאשר ההשפעה מגיעה ממקום נטול מחיצה, כשאין באמצע אגו שמפריע. כשגם המלמד וגם הלומד , גם המשפיע וגם המושפע, נקיים מכל כוונה לקבל לעצמם, שכל כוונתם טהורה, לשם שמיים, לימוד תורה לשמה מתוך אהבה, אז ההפנמה היא מלאה, אז הלימוד הוא אמיתי וה״ידע״ הוא לא נפרד ממני, הוא ידע מהותי ונצחי. האדמו״ר הזקן מזכיר בתניא את הרמב״ם שכותב שאין אנו מסוגלים להבין את חוכמתו של הקב״ה כי אצלו הכל אחד. הידוע (מה שלומדים), המדע (כוח הלימוד) והיודע (מי שלומד) הם נפרדים אצלנו בני האדם. אצל הקב״ה - הוא וחוכמתו אחד. יחד עם זאת, מחוויתי האישית, כשלומדים דברי אמת כמו החוכמה הנסתרה של פנימיות התורה כפי שהיא מונגשת לנו בדרך ״קלה לעיכול״ באמצעות ספר התניא, התחושה היא שהיא נטמעת בנו בשלמותה, שבשונה מדברים אחרים שלמדנו במהלך חיינו ״הידע״ הזה הוא כל כך פנימי לנו שהוא לנצח יהיה איתנו, כמו הנשמה האלוקית שנמצאת בתוכנו.

האר״י הקדוש נסתלק מהעולם בגיל צעיר, בסה״כ בן 38 שנה... אך למרות שנותיו הקצרות בגשמיות, הוא חי חיי נצח ברוחניות... אורו קבוע ועומד בשמי השמים של הרוח ואינו חדל להאיר בזוהרו ובקדושתו.


*חלק מהדברים והציטוטים נלקחו מספרון קטן, מרגש ומקסים על ״האר״י״ שחיבר אבא גורדין, בהוצאת מסדה 1960


תמר, ה' באב תשע"ט 2019



פוסטים אחרונים

הצג הכול