האציל ובת הכפר

ראיתם פעם בן מלך אציל שמתחתן עם בת כפר ענייה ממעמד נחות שאין לה פרוטה? האגדות מלאות בכאלה סיפורי אהבה שהרבה פעמים מסתיימים בטרגדיה ומפח נפש לקוראים שקיוו שיהיה סוף טוב לאהבה הזאת. המציאות איננה אגדה. המציאות עולה עליה. בעולם שלנו ישנם חיבורים של היפוכים גמורים שבחסדי ונפלאות השם מצליחים. מספיק רק לראות את החיבור המופלא בין הנשמה הנצחית, הרוחנית, העדינה, הטהורה, שכל כולה קדושה וכל חפצה הוא לדבוק בבוראה... לבין הגוף הגשמי, השפל, המתבלה, שיוצאת ממנו פסולת וריחות שאינם תמיד נעימים, שמלא בתאוות ורצון לקבל לעצמו על חשבון אחרים. מה הקשר ביניהם? מה סוד החיבור הזה ואיך הם יכולים לחיות יחד כל כך הרבה שנים? איך הם לא רבים ונפרדים? מחשבה שירדה לי השבוע תוך כדי חיתוך סלט: המלפפון כבר התבלה והתחיל בתהליך ריקבון וחשבתי לעצמי שאם עדיין היה באדמה היה נשאר לחיות עוד זמן מה, נכון הוא היה גדל עוד יותר ואז מתחיל להירקב וסביר שחיית השדה היתה ניזונה ממנו תוך כדי... אם פרי נשאר על העץ הוא מבשיל עד שמתיקותו בשיאה ורק אז אם לא קטפו אותו או ניזונו ממנו האדם או בעלי החיים הוא בסופו של דבר נושר לאדמה ומזין אותה. אם נקטוף את הפירות או הירקות וגם את הפרחים ממקור חיותם, זמן החיים שלהם יקוצר. אך כאשר אנחנו קוטפים אותם למשל כדי להכין ארוחת שבת או חג או ליפות את השולחן לקראת החג, ואנחנו מברכים עליהם ונהנים מהם, אנחנו מעלים אותם מדרגתם, מדרגת הצומח לדרגת האדם והם בכך משלימים את תכליתם, הם הגיעו ליעדם. כך האדם. כל עוד הוא מחובר לשורשיו הרוחניים שמחיים אותו, החיות הזאת עוברת לגופו והיא ממשיכה לחיות אותו. במקרה שהוא חלילה מתנתק זמן החיות מקוצר. ואולם לעתים הייעוד שלו בעולם נשלם גם בהיותו מחובר ואז הוא עובר בנחת ובשלום מן העולם. הערב ומחר אנחנו חוגגים את שביעי של פסח, החג שבו היה נס קריעת ים סוף ששינה את העולם. הנס הזה ביטל את החוק הטבעי שהיה קודם לפיו ״עליונים לא מתחברים עם תחתונים״. היו עולמות רוחניים אלוקיים והיו עולמות יותר תחתונים ולא היה ביניהם קשר. כלומר, האלוקות והקדושה לא יכולה היתה לרדת מטה. אבותינו הקדושים קיימו את כל מצוות התורה אך לא יכלו להכניס קדושה בחומרים הגשמיים. המצוות פעלו פעולתם רק בעולמות הרוחניים. נס קריעת ים סוף שינה את המציאות. הוא היה הכנה למתן תורה. אלמלא אותו נס התורה הקדושה לא היתה יכולה לרדת מטה לעולמות התחתונים. הנס הזה ביטל את ההפרדה ואיפשר לעולם האצילות העליון ביותר (׳בן המלך האציל) לחבור עם העולמות בריאה-יצירה-עשיה היותר תחתונים (׳בת הכפר הענייה׳). לפי האר״י הקדוש קריעת הים המשיכה את האצילות מטה ולפי הזוהר הקדוש הקריעה העלתה את העולמות בריאה-יצירה-עשיה לעולם האצילות. עפ”י תורת הסוד הים הוא ״מלכות של עולם האצילות״, הוא מה שבפועל הפריד בין העולמות וכשהוא נבקע נפרצה הדרך מעלה ומטה. לכן רק ממתן תורה ברית המילה הפכה את גוף האדם לחפץ של קדושה שנמשכת כל חייו. ממתן תורה יש לנו יכולת לקדש את החומר. לקדש את העולם התחתון בכך שאנו משתמשים בו לצרכי קדושה. לפני מתן תורה זה לא היה... לפני שתורת החסידות הגיעה לעולם היתה הפרדה מוחלטת בין עולם ״האצילים לומדי התורה״ שרק הם למדו וקיימו את המצוות לבין פשוטי העם שלא ידעו קרוא וכתוב ועבדו בשדות.... האצילים המלומדים קיימו מצוות בלי קשר לחייהם אלא, המצוות היו שייכות רק לזמנים שבהם הם מתפללים או לומדים. התודעה האלוקית לא בהכרח נמשכה גם לזמנים רגילים שבהם הם למשל עושים עסקים... בא הבעל שם טוב וקרע את הים... ביטל את ההפרדה וקבע שגם פשוטי העם הם עובדי השם וגם תפילתם נשמעת במרומים ועוד אפילו מגיעים למקומות הכי גבוהים בשל כוונתם הטהורה שהגיעה מעומקא דליבא. תורת החסידות מכינה אותנו לגאולה האמיתית והשלמה שבה כבר יבוטלו כל ההסתרים על אור ה׳. כל העולם יוצף באור של חסד ורחמים שיתפוגגו בו כל הדינים. לא יהיה צורך בכיסוי של שם אלוקים (שמייצג את הדין) על שם י-ה-ו-ה שכולו חסד ואהבה. ואז נוכל לראות שכל הסבל והייסורים שחווינו בעולם הפרטי והכללי טרם הגאולה הכל היה בהשגחה, הכל היה הכנה, ונוכל להודות לקב״ה על ה כ ל.

חג שמח ושבת שלום,


תמר, ערב חג שביעי של פסח תשפ"ב

פוסטים אחרונים

הצג הכול