ברית עולם - פרשת "נח"

"אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת־הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ נֹֽחַ׃" אין הרבה אנשים בתורה שזוכים להיקרא "צדיק". ונח לא היה סתם צדיק בין צדיקים אלא היה צדיק כאשר סביבו כולם רשעים גמורים... ומעלתו גדולה בזה מאוד. ברור לכולנו שלא קל להיות שונה ויחיד, להיות "עוף מוזר" או "ברווזון מכוער". להיות דבקים באמת הפנימית גם אם מסביב כולם חושבים ומתנהגים אחרת... בעולמנו אדם כזה או שייחשב "משוגע" שאינו הולך בתלם ועומד כמו כולם באותה שורה או שיזכה, כמו נח, להיחשב כצדיק שדובק בצדק ובאמת ללא פשרה. וצריך לשם כך הרבה תעוזה וגבורה. לא חסרות דוגמאות בהיסטוריה לאנשים שנהגו כך ותוך לקיחת סיכון עצמי עצום במסירות נפש גדולה הצילו נפשות רבות מהכחדה ולא לחינם קיבלו הם הכרה וזכו בצדק גמור בתואר: "חסידי אומות העולם". לא חייבים להיות יהודים כדי להיחשב צדיקים. צריכים לעשות מעשים טובים ואת רצון האלוקים. ולמי שאינם יהודים מדובר בשבע מצוות בלבד שניתנו לאחר המבול לנח ובניו. במאמר מוסגר אומר שסמואל האנאמן, מגלה ההומאופטיה, היה כזה אדם. הוא גדל על ערכי האמת והצדק ולכן כשראה שבמקצוע הרפואה שבו עסק הוא לא עזר למטופליו, ואף חווה מוות של ילדים כתוצאה מטיפולים רפואיים, הוא לא נכנע לתכתיבי התקופה ועזב את מקצועו. הוא פנה לתחומים אחרים (בעיקר עסק בתרגומים) עד שגילה ברוב חוכמתו וענוונותו את חוקי ההומאופטיה ועל אף שרדפו אותו, כי לא היה כמו כולם והביא בשורה לעולם, הוא לא וויתר וההמשך ידוע - ההומאופטיה היום היא מקצוע מקובל, גם אם לא תמיד מובן והיא מסוגלת להוביל לבריאות אמיתית לרווחת כולם.

נח היה הציר המרכזי שחיבר בין עשרת הדורות שמאדם הראשון ועד נח ועשרת הדורות שמנח ועד אברהם אבינו. חז"ל אמרו על נח שהוא היה "נח לשמיים ונח לבריות, נח לעליונים ונח לתחתונים, נח בעולם הזה ונח בעולם הבא". (בראשית רבה ל' ה) מפרשים עליו שהוא היה כל כך נוח לכולם, כל כך צדיק ותמים, אחד ש"לא עושה בעיות", אדם מאוד נעים. אך יחד עם כל מעלותיו, הוא היה צדיק רק "בדורותיו". כלומר, הוא היה צדיק בדור שלו ולא צדיק לדורות הבאים, לפי חלק מהמפרשים. לפי זה אם היה חי בדורו של אברהם לא היה נחשב לעומתו לצדיק כלל. ומדוע? כי היה "מקטני אמנה". (רש"י בראשית ז' ז'). הוא לא האמין בכוחו לשנות את הגזרה - גזרת המבול והכחדת העולם, הוא עשה מה שהקב"ה ביקש ממנו בתמימות ולא ניסה לשנות ולהציל את אנשי דורו, לא התפלל לישועתם, הוא היה "ראש קטן".... לעומתו, אברהם אבינו, כאשר נאמר לו על הגזרה שנגזרה על סדום ועמורה לא קיבל אותה כפשוטה ואמר להשם " חלילה לך מעשות כדבר הזה"... הוא עשה ככל יכולתו כדי למנוע את ביצוע הגזרה בזכות אמונתו בכוח תפילתו וברחמים האינסופיים של השוכן במרומים. " נקודת השבר מתחילה אצל האדם כשהוא לא מאמין בכוחות שהקב"ה נתן לו. כשאדם נמצא בעמדה נפשית של ענוה מוגזמת ופסולה, אז הוא לא מאמין בעבודת ה' שלו ובכוח התפילה שלו, הוא לא מאמין שהוא מסוגל להניע משהו בעולם" ( רבי שלמה הכהן מרדומסק: בספרו "תפארת שלמה" לפרשת נח) האמת היא כמאמר הרמב"ם שהאדם יכול לעשות מצווה אחת ועל ידה להכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף זכות (הלכות תשובה ג, ד) ומכאן גם עלינו להבין שאל לנו להמעיט בערכנו, בערך תפילותינו, בערך כל מעשה טוב קטן שנעשה, בין אם נדע שהוא מצווה או לא, אין זה משנה. בכולנו טבוע הרצון לעשות טוב, לעזור ולהושיע אך לעתים אנו לא מאמינים מספיק בכוחנו להשפיע...

אנו נמצאים בתחילת חודש מרחשון, חודש זה אין בו חגים, והוא כביכול ירידה רוחנית מטה לאחר חודש תשרי הרוחני והמדהים. והדרך הכי טובה להימנע מ"נפילה" ולצאת ממשברים אישיים היא פשוט מאוד - לעזור לאחרים. אם לא נהיה כל כך עסוקים בעצמנו וב"צרותינו" נשכח מהן ונעזור לזולתנו. ולא חסרים אנשים שצריכים, עלינו רק לפקוח עיניים ולראות סביבנו - יש לכל אחד ואחת מאיתנו הרבה עבודה ושליחות לעשות בעולמנו. שתמיד נאמין בכוחנו ונדע שכל מעשה טוב, כל מילה טובה, כל עידוד, תפילה או נחמה יכולים ממש להציל נפשות, להביא מזור ואף רפואה שלמה.

גם כשהשמיים מעוננים יש בכוחנו להאיר. כפי שאמר הרב קו"ק: "כשהנשמה מאירה, גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים"... (מתוך ספר מגד ירחים).

לא לחינם כרת איתנו הקב"ה ברית עולם והבטיח שלא יביא עוד מבול משחית עולם. הוא מאמין בנו ויודע את כוחנו ועתה עלינו רק להאמין בעצמנו...

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, זֹאת אוֹת-הַבְּרִית אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה, אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת, עוֹלָם. אֶת-קַשְׁתִּי, נָתַתִּי בֶּעָנָן; וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ."


תמר, תשרי תשע"ח 2017

פוסטים אחרונים

הצג הכול