אהבת רחל - יום האם

י"א בחשון, הוא יום פטירת רחל אמנו ויום האם של הלוח העברי. בדיוק 41 יום ("אם" בגימטריה ) עברו מתחילת השנה ועד יום זה, שהוא יום פטירתה של רחל- האם של האומה. ולמה דוקא רחל זכתה שיום האם יהיה עבורה? היא מכל 4 האימהות? היא זכתה בכך משום שעל כל כך הרבה דברים ויתרה... במסירות נפשה.

רחל היתה אהבתו הראשונה של יעקב, אהבה מדהימה ממבט ראשון. הוא פוגש אותה כשהוא מגיע מארץ ישראל לחרן ובראותו אותה הוא מקבל כוחות עליונים ומצליח לגולל אבן גדולה מעל פי הבאר, אבן ששלושה רועי צאן לפניו לא הצליחו להזיז... לאחר מכן הוא נושק לה ונושא קולו בבכי. היא האשה שחיכה לה כל חייו, נשמתו התאומה, אהובתו היחידה. והוא עובד עבורה 7 שנים ולבסוף מקבל, בלית ברירה, את אחותה, לאה, שהיא עליו שנואה. לאחר שבוע מקבל יעקב לאשה גם את רחל האהובה תמורת עבודתו עוד 7 שנים בעבורה. אבל מה איתה? עם רחל? גם היא כל אותן שנים חיכתה בסבלנות יתרה. גם היא התאהבה בו מיד ממבט ראשון, זיווגה משמיים, היחיד שעבורה נכון. ולאחר 7 השנים הראשונות, ביודעין, ויתרה על הזכות להינשא לאהוב לבה עבור אחותה... במסירות נפש והקרבה שאין כדוגמתה. היא עשתה זאת מבלי לנטור לאחותה טינה, מבלי שיהיה לה כל רגש שלילי כלפיה בשל ויתורה, ללא שום קנאה... ולאחר שבוע גם היא זכתה. ונישאה לאהוב חייה ולבה. אבל אז רצה השם וסגר את רחמה. והיא שוב חיכתה וחיכתה בלי סוף לפירות אהבתה, לפרי בטן מאהובה...

ולאחותה, לאה, פתח ה' רחמה. והיא ילדה לידה וילדה וילדה... ורחל בעקרותה. ואז סוף סוף, לאחר בכי ותפילות מרובות, זכתה ביוסף שהיה באמת בן מיוחד ואהוב על יעקב, יותר מכל בניו. וכשהצליחה להביא עוד בן- את בנימין - נפטרה בזמן הלידה ואף לא זכתה להיקבר כמו כל האימהות במערת המכפלה, אלא נקברה באם הדרך, בבית לחם שבארץ כנען, לבדה. ובאמת, רחל היתה האהובה, אך לאה היא זאת ש"זכתה בכל הקופה". גם נישאה ליעקב ראשונה, גם זכתה בהרבה בנים שזכו בבוא הזמן בכתר התורה (משה, בן שבט לוי), בכתר הכהונה (אהרן, אף הוא לוי) ובכתר המלוכה (דוד, בן שבט יהודה) וגם נקברה לצד בעלה במערת המכפלה. נראה כי ללאה היה הכל אך לא היה לה כלום, ולרחל לא היה כלום אך היה לה הכל... כי לרחל היתה אהבתו העמוקה של יעקב. ואין דבר חשוב יותר מאהבה. והיא הסתפקה רק בה, באהבה, על אף שתקופת מימושה היתה כה קצרה... ובפירות המועטים והטובים שיצאו להם ממנה.

ובכל זאת, יעקב למד לאהוב גם את אשתו השנייה. שנייה באהבה אך ראשונה בחופה. אהבה מסוג שונה, אהבה מתונה. לא אהבה שמתחילה באורות מרובים, אהבה שהולכת וצומחת ומתפתחת עם השנים במהלך החיים המשותפים. אהבת לאה, אהבה בוגרת וראויה. ליעקב היו כידוע שני שמות ומוסבר בקבלה שכפי שרחל היתה זיווגו המושלם בשמו יעקב, לאה היתה זיווגו המושלם בשמו ישראל... לפי הקבלה, רחל היא האהבה הטבעית, המגולה (עלמא דאתגליא) ולאה היא האהבה העל טבעית הנסתרת (עלמא דאתכסיא). אהבת רחל היא אהבה שקורת וזורמת בטבעיות, ללא מאמץ, ואהבת לאה היא אהבה שדורשת מאמץ, התגברות על הטבע וחיבור רוחני שמקורו יותר שכלי. אהבת רחל היא אהבת הלב, אהבת לאה היא אהבת השכל ששולט על הלב. אהבת רחל היא חסד ואהבת לאה היא גבורה ושתיהן משלימות זו את זו לאהבה אחת שלמה. אהבה רחומה.

אהבת רחל היא כאהבה שנוצרת באופן טבעי בין אם לתינוקה. אהבה ממבט ראשון של שתי נשמות שיודעות שנשמתן מחוברת בחיבור שמימי אלוקי. אהבה של חסד ונתינה שמתבטאת בהנקה ומסירות אימהית מלאה כשה"תמורה" היא רק הרגשת האהבה הנפלאה שממלאת את הלב והנשמה.

אהבת לאה היא כאהבה של אם לילד שכבר התבגר. לילד שמורד ומתמרד, שכועס ומתחצף, אחד ש"בודק את הגבולות", האם אמא שלי תאהב אותי למרות ולמרות ולמרות?

יש אימהות שמתחברות יותר לאהבת רחל, שקל להן יותר עם תינוקות שאליהם הן מתמסרות, ויש אימהות שקל להן להתחבר יותר לאהבת לאה, ולאהוב את מי שאפשר איתו לדבר... שהיו מעדיפות לקבל את הילדים כבר גדולים ומבינים, שאפשר לשוח איתם ולפתח מערכת יחסים...

והאידיאל הוא האיזון וההתפתחות של האהבה בשני היבטיה, היכולת לאהבו גם כך וגם כך עפ"י השלב בחיים שלו ושלך. לדעת להיות לעתים בחסד ונתינה (ימין מקרבת) ולעתים בגבורה (שמאל מרחיקה). והשילוב ביניהם יוצר התפתחות נכונה גם לאם וגם לילדה. לעתים לתת לו יד רכה ומלטפת שיחוש את האהבה, ולעתים לאחוז בידו בחוזקה ולתת לו ביטחון והגנה.

בעולמנו כיום, אנו נדרשים הרבה פעמים לאהוב אהבת לאה. נדרשים לשלוט על הלב שעוצמת רגשותיו כל כך גדולה. נדרשים להתגבר על הטבע וללכת לפי צו השכל המבין מה טוב, גם אם הלב מושך לכיוון אחר, גם אם הרצון הוא להיות רק בחסד, נדרשת מאיתנו גם גבורה.

אך לעתיד לבוא, כך עפ"י החסידות, במצב המתוקן והשלם, נוכל לחזור בטבעיות לאהבת רחל. הלב ירצה רק מה שטוב עבורו והשכל יעשה כרצונו. כפי שהרבי מליובאוויטש אמר: "אורות דתוהו בכלים דתיקון" (שיחת כ"ח ניסן תשנ"א). האורות המרובים של אהבת הלב ייכנסו בכלים מתוקנים של עולם הגאולה, ואז תגיע באמת הגאולה השלמה, הפרטית והכללית לכל האומה.

ובינתיים, נמשיך להתפלל לאמא רחל, רחל שוויתרה על כל כך הרבה בחייה וגם לאחר מותה ממשיכה למסור את כל כולה עבורנו, ילדיה, ובזכות תפילותיה כולנו יכולים לשוב לגבולותינו ולהיות קצת יותר טובים, מוותרים ומסורים, כמוה.

יום האם הוא היום שלה. היום של רחל ושל כל האימהות החסודות שכל הזמן נותנות ונותנות... יום שכל כולו אהבת חסד ללא תמורה, אהבה ממבט ראשון...

https://www.youtube.com/watch?v=e6YRMd6-q78

אז אכן מגיע לה שיום האם העברי יהיה עבורה, מגיע לה ומגיע לנו.

תמר, יא חשון תשע"ח 2017


פוסטים אחרונים

הצג הכול